**אחוז החסימה שבלב** 

חשוב מאוד להבין בנוגע למבנה מערכת הבחירות הישראלית שאחוז החסימה הוא הנתון המכריע בה.

החשש של מצביעים מלהצביע למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה הוא לא פחדנות - הוא צעד רציונלי לחלוטין, מכיוון שבמידה והמפלגה לא עוברת הקול **באמת הולך לפח.**

הסכמי עודפים הם רק למפלגות שעוברות את אחוז החסימה. גם חוק באדר עופר מחלק רק את הקולות של המפלגות שעברו. הדבר היחיד שהקול שלך עושה כשאתה מצביע למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה הוא... להגדיל את אחוז החסימה לאחרים.

חשוב גם להבין שהרבה מפלגות היו יכולות לקבל 4 מנדטים, אם אחוז החסימה לא היה 4 מנדטים. הפחד המוצדק מאחוז החסימה מהנדס את ההצבעה.

אחוז החסימה גבוה כאן באופן נוראי, וכולנו משלמים על כך מחיר עצום. זה לא הביא יציבות למערכת הפוליטית, אבל זה כן הביא ליציבות בקרטל המפלגות.

קשה מאוד לאתגר את המפלגות הקיימות, מכיוון שאתה צריך לעבור משוכה מאוד מאוד גבוהה, והתוצאה היא שקולות קריטיים בחברה הישראלית נחנקים מתחת לאחוז החסימה או מתבזבזים מתחתיו.

הפוליטיקה החרדית והערבית אלה קורבנות מובהקים במיוחד של אחוז החסימה. אם אחוז החסימה היה על מנדט אחד (0.8%), אז ברור שהיינו יכולים לראות רשימות ערביות וחרדיות שבאמת אפשר לעבוד איתן, למשל.

גם הדיון סביב גוש האחדות היה נראה אחרת לגמרי. גם הכלכלה החופשית ודורשיה היו יכולים לקבל ייצוג, למשל.

בגדול, מה שקיבלנו עם אחוז החסימה הגבוה זה בעיקר קרטל חונק של מפלגות קיימות שכמעט בלתי אפשרי לפרוץ, ושגישות קריטיות לא יכולות להישמע בו.