** ההתפלגות הישראלית האמיתית 

ההתפלגות הזאת, שבה ציינתי לכם את החרדים בנפרד ופיצלתי את המרכז-שמאל לאייזנקוט-גולן ובנט-ליברמן מספרת סיפור הרבה יותר מעניין על החברה הישראלית מאשר גרף שטוח של גושים.

**השמאל מרכז לא מתקרב בכלל**

קודם כל, זה ממחיש את מצבו האלקטורלי הנואש של השמאל הישראלי פרופר. מצביעי איזנקוט הם בחלקם אנשי שמאל שגולן קיצוני מדי, ובחלקם אנשי מרכז, אבל לצורך העניין נתייחס אל הדמוגרפיה של שתי המפלגות האלה כגוש אורגני באופן יחסי.

שימו לב, שחוץ מאשר בתל אביב-יפו, אין שום עיר גדולה בארץ שבה יש למפלגות השמאל-מרכז כשלעצמן רוב. ב-16 ערים מתוך 20 אין להם 50, וב-13 מתוך 20 אין להם אפילו 40 מנדטים. ב-10 מתוך 20, אין להם אפילו 30.

**גם הימין הישראלי הקשה בבעייה**

אמנם הגרעין הקשה של הימין (ליכוד ומפלגות הציונות הדתית) נמצא במצב אלקטורלי טוב בהרבה מזה של השמאל מרכז, אבל בפועל הוא משיג רוב רק ב-4 ערים גדולות, ומתקרב אליו במידה כלשהי בעוד 4. אין בזה, כמובן שום חדש. מאז ומעולם הימין הישראלי הקשה בנה על ניצחון אלקטורלי בבחירות רק ביחד עם הגוש החרדי. עם זאת, זה ממחיש יפה את הצורך.

**ממשלות הימין של פעם זוכות בכל מקום**

אם חוזרים אחורה 8 שנים, אז ממשלת הימין הישראלית הטבעית כללה את ליברמן ואת רוב מצביעי בנט של היום, וכמובן גם את המפלגות החרדיות.

חוץ מתל-אביב יפו - לממשלה הזאת יש רוב אלקטורלי בכל עיר גדולה בישראל כולל אפילו חיפה. ברוב הערים בארץ מדובר ברוב של מעל 90 מנדטים. למעשה, ברוב גדול של הערים הישראליות - מדובר בגוש שמקבל רוב מוחץ גם ללא המפלגות החרדיות.

**ה"שבעה באוקטובר" בהחלט ניכר**

כאשר אנשים מסתכלים על התיקו הפוליטי של מדינת ישראל ולכך שכביכול לא השתנה שום דבר בתפיסה של הציבור מאז הטבח, כדאי לשים לב למספרים האלה:

מפלגות הימין והימין מרכז - הן רוב אלקטורלי ברור בכל מקום בישראל. בממשלת השינוי המקורית מפלגות השמאל-מרכז היו 38 מנדטים. בכנסת הנוכחית הן בקושי 29, וזה לא רק בגלל הצבעת הערבים. למרות שכל המפלגות זזו מאוד ימינה במצע המדיני שלהן, הבוחרים בכל זאת זזו ימינה גם ביחס למפלגות עצמן.