** טראמפ על צומת הכרעה 

בחירות האמצע האמריקאיות הסתיימו במפולת של ממש עבור הימין האמריקאי בקונגרס ובמדינות השונות, אבל כפי שהסברתי כאן, היכולת של הקונגרס האמריקאי לעכב את הנשיא מלנהל מלחמות ומדיניות חוץ היא מוגבלת מאוד בטווחי זמן קצרים (וגם ארוכים).

יש שפע של דוגמאות מקלינטון, בוש, אובאמה וביידן.

המריחה של המלחמה באיראן שטראמפ ניהל מאז מבצע שאגת הארי התבררה כפיאסקו פוליטי מוחלט, והמלך התברר כעירום. הנסיונות האקטיביים של השמירה על מחירי הנפט והמצור המהוסס על איראן, שלקח לו נצח להתהדק הביאו לתוצאות לא רעות מבחינה כלכלית ביחס לאיראן, אבל גם לתוצאות מזעזעות מבחינה פוליטית פנימה.

בגדול, זה די סביר שטראמפ יחליט עכשיו ללחוץ על הכפתור של חידוש המלחמה באיראן, כי אין לו יותר מה להפסיד בבחירות האמצע, וכי עדיף לו מאוד מבחינתו לשים את האירוע מאחוריו ולהמשיך הלאה.

כמו בעבר, יכול מאוד להיות שהוא היה מעוניין לסגור עם האיראנים עסקה. העניין הוא שעסקה צריכה גם את הרצון של האיראנים, ולא רק את הרצון של טראמפ. איך הוא יצליח לסגור איתם עסקה סבירה עכשיו כשהוא ברווז צולע - אם הוא לא הצליח לסגור איתם עסקה קודם כשהוא היה על הסוס?

החיצים מצביעים לכאורה על חידוש המלחמה, והפעם עם הרבה פחות בלמים.