״אחרי כל הזמן שעבר מאז הגמר, ואחרי שחשבתי על זה הרבה, אני רוצה לספר לכולם שאני פורש מנבחרת ארגנטינה… זו הייתה החלטה שכאבה לי, ועדיין כואבת לי עמוק בנשמה, אבל אני מבין שזה הרגע הנכון. אני נשבע שתמיד נתתי הכול, לא רק בשנים האחרונות שבהן זכינו בהכול, אלא גם לפני כן. תמיד נלחמתי ונתתי הכול למען החולצה הזאת, כדי לשמח אתכם ולגרום לכם להרגיש גאים להיות ארגנטינאים דרך הכדורגל. לא נשאר עוד הרבה זמן, ופרקים מתחילים להיסגר, וזה פרק שכואב לי מאוד לסיים. אני אוהב, תמיד אהבתי ותמיד אוהב להיות חלק מהנבחרת. נתתי את כל מה שהיה לי לתת. אין לי יותר מה לתת, ויש גם דור של שחקנים צעירים מדהימים שמגיע ומגיע להם לקבל את ההזדמנות שלהם. תודה על כל האהבה במשך 20 השנים האלה. אני אתגעגע לשמוע אתכם תומכים בנו מתוך האצטדיון. מעכשיו אהיה פשוט עוד אחד מכם, תמיד אתמוך מבחוץ, ברגעים הטובים ובעיקר ברגעים הקשים. תודה למשפחה שלי שתמיד הייתה שם וליוותה אותי במסע היפהפה אבל הקשה הזה. תודה לכל מאמן, חבר לקבוצה ואיש צוות שהיה לי הכבוד לחלוק איתו את הדרך הזאת. אני לוקח איתי זיכרונות ורגעים בלתי נשכחים. אני עוזב עם שקט נפשי ועם גאווה, בידיעה שיחד עם חבריי לנבחרת הענקנו לכם רגעים שפעם יכולתם רק לחלום עליהם. זה היה מטורף לחוות את כל זה יחד איתכם. אני אוהב אתכם! תודה לאל שעשה אותי ארגנטינאי. קדימה ארגנטינה! נ.ב. כתבתי את המילים האלה ב-21 ביולי, יומיים אחרי הגמר. היום, אחרי מה שקרה עם אבא שלי, אני אפילו משוכנע יותר בהחלטה הזאת ממה שהייתי אז״.