משום מה, גם היום לפיד עדיין חושב שהדבר הכי חשוב, דחוף וחיוני לעשות ב־7 באוקטובר - בזמן שמחבלים עדיין רצחו, אנסו וחטפו - היה להחרים את בן גביר.

כזכור: גנץ ואיזנקוט הצטרפו לממשלת החירום גם בלי הדרישה הזאת.

אפשר לחשוב שבן גביר הוא שר גרוע. אפשר לחשוב שהוא מסוכן (גילוי נאות: אני חושב כך). אבל להציג את החרמתו כתנאי הדחוף ביותר, בשעות שבהן אזרחי המדינה נטבחו - זו כבר שאלה של סדרי עדיפויות.