ממשלת אירלנד תקים משרד ממשלתי חדש שיפעל להיערכות לאיחוד עם צפון אירלנד, הנמצאת כיום תחת ריבונות בריטית. כך דיווח העיתון The Irish Times, בהסתמך על דבריו של ראש ממשלת אירלנד, מיהול מרטין.

על פי הדיווח, המשרד החדש יבחן תרחישים שונים הנוגעים ל״עתידה החוקתי״ של אירלנד, ובהם האפשרות לאיחוד האי תחת ריבונותה של הרפובליקה האירית.

העיתון הדגיש כי מדובר בפעם הראשונה שבה ממשלת אירלנד נערכת באופן רשמי לאפשרות של איחוד עם צפון אירלנד.

עם זאת, המשרד יבחן גם תרחישים חלופיים: המשך הישארותה של צפון אירלנד כחלק מהממלכה המאוחדת, או העברתה לריבונות דבלין תוך הענקת אוטונומיה רחבה.

ב-12 בספטמבר, במהלך פגישתו עם מרטין בדבלין, הביע נשיא ארה״ב דונלד טראמפ תמיכה באיחוד הרפובליקה האירית עם צפון אירלנד.

דבריו של הנשיא האמריקאי העניקו רוח גבית למגמות הבדלניות בתוך הממלכה המאוחדת. ב-14 בספטמבר חתמו בקרדיף, בירת ויילס, ראשי הממשלות של צפון אירלנד, ויילס וסקוטלנד על מזכר הבנות המעגן את זכותם של האזורים להגדרה עצמית.

בלשכת ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם דחו את האפשרות לקיים משאלי עם על פרישת האזורים מהממלכה המאוחדת.

הסכם בלפסט, המכונה גם ״הסכם יום שישי הטוב״ ונחתם בשנת 1998, קובע כי צפון אירלנד תוכל לעבור לריבונות אירית אם רוב התושבים בצפון אירלנד וברפובליקה האירית יתמכו בכך. עם זאת, כדי לקיים משאל עם בנושא נדרשת החלטה של שר בריטניה לענייני צפון אירלנד.

ההסכם הביא לסיומו של עימות מזוין שנמשך כשלושה עשורים בצפון אירלנד, בין נאמנים פרוטסטנטים לבריטניה (יוניוניסטים), שביקשו להשאיר את האזור בתחומי הממלכה המאוחדת, לבין לאומנים קתולים, ששאפו להתנתק מבריטניה ולהתאחד עם הרפובליקה האירית העצמאית.

במהלך הסכסוך, שנודע בשם ״הצרות״ (The Troubles), נהרגו יותר מ-3,500 בני אדם וכ-50 אלף נוספים נפצעו.

הדיון באפשרות לאיחוד אירלנד מתעצם בשנים האחרונות, בין היתר על רקע הישגיה האלקטורליים של מפלגת שין פיין הלאומנית-רפובליקנית בצפון אירלנד.

בשנת 2022 רשמה המפלגה הישג היסטורי, כאשר לראשונה בתולדותיה זכתה במקום הראשון בבחירות האזוריות בצפון אירלנד. גם בבחירות לבית הנבחרים הבריטי בשנת 2024 הגיעה שין פיין לראשונה למקום הראשון מבין המפלגות שהתמודדו בצפון אירלנד.