**רכס עלי א-טאהר: בחזרה אל העבר - היהלום של הגזרה המזרחית**

​רכס עלי א-טאהר נכבש לראשונה על ידי צה"ל במלחמת לבנון הראשונה (1982), במקביל לקרב על רכס הבופור השכן. עם התייצבות קו רצועת הביטחון, הפך הרכס לעמוד התווך של הגזרה המזרחית.

​בשיאו, על גבעה שנקראה "תל דבשה" בגובה 670 מטרים, הוקם מוצב "דלעת" המיתולוגי של צה"ל. המוצב חלש באש ובתצפית על מרחב נרחב: הוא צפה ישירות על פאתי העיר נבטיה, שלט על העיירה תבנית שמתחתיו, ואבטח את ציר הגישה המרכזי המוביל לבופור. בשל הראות המשולשת והשליטה המוחלטת שלו באזור, זכה הרכס לכינוי "העיניים של דרום לבנון".

​בלילה של ה-24 במאי 2000, עם נסיגת צה"ל מלבנון, פוצץ מוצב דלעת והכוחות פינו את הרכס. חיזבאללה מיהר להשתלט על השטח שהופקר, ומאז הפך את "היהלום הצבאי" הזה לאחד ממבצריו התת-קרקעיים המבוצרים ביותר בלבנון.

​האם אחרי 26 שנים של הפקרת השטח ישראל השכילה להבין את הטעות, ותפעל להחזיק בשטח כשטח סטרילי ללא נוכחות אוכלוסייה עוינת?

חשיבותו עצומה - גם כתיקון של עוול היסטורי.

בתמונות מוצב "דלעת" מימי רצועת הביטחון, קרדיט צילום: לוחמי מוצב "דלעת" / שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

​[חננאל אביב](https://t.me/+neoMf_ft9DI3ZWVk)