התביעה מבהירה כי נתניהו, שכיהן במצטבר כמעט שני עשורים כראש הממשלה והממונה על כלל הגופים הביטחוניים - שב"כ, צה״ל והמשטרה, יודע מצוין כי השב״כ אינו אמון על ניהול כוחות צבאיים בשטח, ואינו אמון על פיקוח או אישור של מסיבות אזרחיות ועל הפעלת כיתות כוננות, ולפיכך הטחת ההאשמות החוזרות שלו היא דיבה זדונית ושקרית לחלוטין שנועדה להסתיר את האמת מהציבור. עלילת דם זו החלה מיד לאחר שנכשל נתניהו בניסיונו למנוע מרונן בר הגשת תצהיר לבג"צ בו פירט על הסכנה הביטחונית המשמעותית שנשקפה כתוצאה מהעסקת יועצים היושבים בלשכת ראש הממשלה ע"י קטאר, מדינה תומכת חמאס, **ועל ניסיונותיו של ראש הממשלה להשתמש בשב"כ כ"משטרה חשאית" למול מחאות פוליטיות.**