‏חגי לובר שאיבד את בנו בעזה:
ואחרי כשלוש שנים שבהן התקשנו לבטל את מספר הטלפון של יהונתן,
‏והתקשרתי ברעד לשירות הלקוחות של טלקום גולן.
‏והופניתי ל"סיום התקשרות".

‏ועונה לי בחור במבטא ישראלי רהוט:
‏ שלום, שמי שחר. איך אוכל לעזור?
‏ואני בקול צרוד: אני רוצה לבטל קו מספר 054-2443225
‏והוא שואל למה,
‏ואני בקול חנוק אומר לו כי זה היה של הבן שלי שנהרג במלחמה,
‏והוא אומר בקול ענייני: אני מציע לך לעשות ניתוק זמני,
‏ואני המום, ואומר "אבל הבן שלי נהרג באופן סופי,
‏והוא אומר: כן, אבל זה בלי עלות לשלושה חודשים ואחר כך סכום מגוחך.

‏ולא יכולתי יותר וניתקתי את הטלפון.
‏ונשמתי, והתקשרתי שוב.

‏ועונה לי בחורה במבטא ערבי" שלום, שמי פאטימה, איך אוכל להעניק שירות?
‏ואני מהסס אם לשתף,
‏והיא שואלת שוב. 
‏ואני ממשיך - רוצה לנתק את הקו 054-2443225
‏והיא שואלת מה הסיבה
‏ואני מגמגם: בני נהרג במלחמה
‏והיא אומרת בקול חם: סליחה, אני משתתפת בצערך. 
‏ומבטלת את הקו בלי להוסיף מילה.
‏ואני אומר: תודה
‏והיא שואלת: אפשר לשאול מתי זה קרה?
‏ואני אומר: לפני כמעט שלוש שנים, פשוט לא היה לי זמן לבטל
‏והיא אומרת: אני מבינה. צריך לדאוג לך להחזר.

‏ומבקשת שאשלח תעודת פטירה 
‏ומדברת עם המנהל שלה,
‏וחוזרת ואומרת: אל תדאג זה יקח רק דקה. 

‏ואני אומר לה תודה 
‏ושואל שוב לשמה
‏וחוזר ואומר תודה על השירות 
‏וסליחה.

‏והיא אומרת: שיהיה לך שמחה

‏ומנתקים.
‏ומתנתקים.
‏והקו מת.

‏חגי לובר