סקירה ביטחונית – שלוש שנים למלחמת שמיני עצרת לבנון לאחר סקירת הזירה המרכזית ברצועת עזה, נעבור לזירה

סקירה ביטחונית – שלוש שנים למלחמת שמיני עצרת
לבנון

לאחר סקירת הזירה המרכזית ברצועת עזה, נעבור לזירה הלבנונית. כיצד התפתחה המערכה הצבאית, ומה הוביל למצב שאנחנו חוזים בו היום?

תחילה, עם מתקפת הפתע של חמאס בחג שמיני עצרת/7 באוקטובר, היה חשש ממשי וצורך דחוף לשלוח תגבורות לא לדרום, אלא לצפון. החשש התבסס על מימוש התכנית האיראנית ל"אחדות הזירות" ומתקפה משולבת גם מדרום וגם מצפון. הכוחות בצפון תוגברו משמעותית ועמדו בכוננות לקראת פלישה אפשרית של כוח רצ׳ואן, יחידת העילית של חזבאללה שנצראללה הכין ליום פקודה.
הפלישה לא התרחשה. בהמשך התברר שהיציאה לפעולה מצד חמאס לא הייתה מתואמת עם חזבאללה ואיראן, למרות שהם תמכו ברעיון שלה ואף התכוננו ליום הזה. חוסר התיאום הוביל את מזכ"ל הארגון זה 32 שנה, חסן נצראללה, להחליט להמתין עם הפלישה לגליל ולפעול בשלב זה רק לפיצול הקשב של צה"ל בין רצועת עזה לצפון, כך שיוכל לסייע לחמאס מבלי "לבזבז" את העוצמה של חזבאללה כשהוא לא מוכן.

הירי הראשון בצפון התרחש ב-8 באוקטובר, עם ירי רקטות ופגזים לעבר עמדות בהר דב. ישראל השיבה באש, והפינג-פונג החל.

כפי שדווח בכלי תקשורת רבים, הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס ב-11 באוקטובר ודן בשאלה אם לטפל מיד באיום של חזבאללה, עם מימוש כל בנק המטרות ו"ההפתעות" נגד הגורם המאיים ביותר על ישראל באותו זמן.
הארגון התגאה שיש לו 100,000 לוחמים ואלפי לוחמים בכוח רצ׳ואן, עם ניסיון בלחימה בסוריה. יחד עם זאת, הוערך שהוא מחזיק ביותר מ-150,000 רקטות, טילים, נ"ט, נ"מ, טח"י וכטב"מים. רוב הפריטים היו רקטות קצרות טווח כמו קטיושה, פלק ובורכאן, ופצמ"רים. מספר הטילים המדויקים נאמד בכמה מאות.
הקבינט המדיני-ביטחוני החליט לדחות את מימוש בנק המטרות ולרכז כוחות קרקעיים ואוויריים בכל זירה בתורה, במקום לפעול בעוצמה בשתי חזיתות בו-זמנית. וכך נותרה המדיניות עד היום.

במהלך המערכה העיקרית ברצועה, בעזה, בח׳אן יונס וברפיח, ישראל תקפה יעדים בכל רחבי דרום לבנון וחיסלה כ-400 מחבלים משלל ארגונים, ובראשם חזבאללה. נצראללה אמר בתוקף שכל עוד צה"ל פועל בעזה, הוא יחזיק את צפון הארץ כבן ערובה. ואכן, חזבאללה, עם האמל"ח המדויק שלו (טילי נ"ט וכטב"מים), המשיך לפגוע בנכסים, בתשתיות, בבתים, באנטנות ובמוצבים לאורך הגבול באופן יומיומי. זאת כאשר במקביל, רבים מהנכסים של חזבאללה הושמדו על ידי חיל האוויר. בהמשך, כוחות קומנדו ישראליים התחילו לחצות את הגבול כדי להשמיד מתחמי היערכות של כוח רצ׳ואן לאורך כל הגבול.
עם זאת, עשרות אלפי ישראלים עזבו את הצפון.

היעד העיקרי מבחינת מדינת ישראל היה שחיקת היכולות של חזבאללה עד כמה שניתן וסיכול מימוש איומים, בזמן שכוחות צה"ל מתמרנים ברצועה.

במקביל לחילופי האש, ב-2 בינואר 2024 בוצעה התקיפה הישראלית הראשונה ברובע הדאחיה, שבה חוסל סגן מנהיג הלשכה המדינית של חמאס, צלאח אל־עארורי, שחשב שביירות חסינה מתקיפות. הוא גילה אחרת.

המצב השתנה עם הירי של חזבאללה ב-27 ביולי 2024.
ירי של רקטת פלק 1 לעבר מג'דל שמס בצפון הגולן הביא לרציחתם של 12 ילדים ולפציעתם של עוד כמה עשרות, לאחר שהרקטה נחתה על מגרש כדורגל.
הוחלט כי התגובה הישראלית תהיה חיסול דמות בכירה מאוד בשרשרת הפיקוד של חזבאללה. כמה ימים לאחר מכן בוצעה התקיפה הישראלית השנייה בביירות מאז תחילת המערכה, ובה חוסל ראש הזרוע הצבאית של חזבאללה, פואד שוכר.
אין יותר חסינות למחבלים בביירות.
חזבאללה איים לנקום בירי מסיבי לעבר העורף, אך רוב האיום סוכל בתקיפות אוויריות אינטנסיביות.
המערכה בלבנון עלתה רמה.

באמצע ספטמבר עלו חששות בקרב כמה גורמים בחזבאללה ובאיראן כי מכשירי הביפרים שלהם עשויים להכיל חומרה חיצונית לא מוכרת, והם התכוננו לשלוח כמה מהם לאיראן לבדיקה. ישראל הבינה שחזבאללה כנראה יעלה על מה שהיא שתלה בהם, וב-17 וב-18 בספטמבר המוסד הפעיל את חומר הנפץ שהושתל בביפרים ובמכשירי הקשר. בתוך יומיים נהרגו עשרות מהפיצוצים בכיסיהם או בידיהם, ויותר מ-4,500 נפצעו. כלומר, כוח אדם רב של חזבאללה נגרע בבת אחת.

צה"ל החל לכתוש אווירית את לבנון, כולל בביירות ובבקאע. הכתישות כללו את גדיעת הפיקוד הבכיר ביותר של הארגון, שאנשיו הסתתרו ברחבי ביירות. השיא היה כאשר בתקיפה עוצמתית ב-27 בספטמבר 2024, עם עשרות טונות של פצצות שהוטלו על הבונקר שלו, חסן נצראללה חוסל. המחליף שלו חוסל גם כן מספר ימים לאחר מכן.

בעת שברצועת עזה התקדמו עם "תכנית הגנרלים", כוחות צה"ל החלו לפעול קרקעית בעוצמה בדרום לבנון. הכוחות השמידו מתחמי היערכות ותשתיות טרור, וחשפו את האמל"ח הרב שהוסתר בכוונת מכוון בבתים תמימים לכאורה לאורך כל קו הכפרים הראשון. המערכה נמשכה עד כניסת הפסקת האש לתוקף ב-27 בנובמבר 2024, אחרי לחצים מצד ממשל ביידן. (יש לציין ששר הביטחון גלנט פוטר, וישראל כ"ץ החליף אותו בתחילת נובמבר).