ושימו לב לקונספציה הנפלאה שמאחורי הפרסום כפי שכתב עידו מאסראר לובנאן, הסיפור בנוי על כך שסינוואר היה

ושימו לב לקונספציה הנפלאה שמאחורי הפרסום

כפי שכתב עידו מאסראר לובנאן, הסיפור בנוי על כך שסינוואר היה מתוסכל מכך שהמו"מ עם ישראל לא מתקדם, ולכן הוא רצה להתריע על כך שהוא עומד לחולל רעידת אדמה, והעביר את המידע הזה דרך איש פת"ח, וככה זה הגיע לבן סלמאן שהעביר את זה לנתניהו שהתעלם.

שימו לב איזה נראטיב קונספציה נפלא זה.

סינוואר בכלל לא ניסה להשמיד את מדינת ישראל ולהפעיל את טבעת האש. הוא רצה שיהיה כאן שלום והתקדמות במשא ומתן, אבל ממשלת הזדון והשמד בישראל לא הייתה פתוחה למשא ומתן, ולכן סינוואר המושפל נאלץ להוציא לפועל את התכנית שלו כדי לא לאבד את האמינות.

זה חוזר על הסיפורים שסיפרו כאן על סאאדאת שניסה להשיג מגולדה ויתורים במו"מ קצת לפני מלחמת יום כיפור, אבל מכיוון שזה נכשל, הוא נאלץ ללכת על מלחמה מלאה. העתק הדבק שכזה.

בואו, גם אז הנראטיב היה מפוקפק, אבל כאן מדובר בנסיון להעתיק את הנראטיב הזה מסאאדאת, שהיה נשיא שועל ופרגמטי שמעוניין בכנות בתקומת מדינתו ועמו (על חשבוננו), לג'יהאדיסט פסיכופט שמפעל חייו הוא השמדתה של מדינת ישראל ויהי מה. קצת אמינות בעלילה - זה יותר מדי לבקש?

ובמילים אחרות, אלה כרגיל שתי ציפורים במכה אחת: קונספציית שמאל קלאסית של האשמת הימין בהכשלת הדיאלוג וחרחור מלחמות עם פרטנרים פוטנציאליים לצד השחרת מנהיגי ימין.

בעיניי זה הרבה יותר מעניין מאשר הדיון על המופרכות העקרונית של מסירת המידע הזה מסינוואר לאיש פת"ח, ומכך שהוא היה מוכן לחשוף את התכנית שגם בחמאס אף אחד כמעט לא הכיר מקרוב. הרי ממילא לא האמנתי בסיפור כשלעצמו.