תראו איך משחקים לנו בראש
מוכרים לנו "ניסוי חברתי", שמבוססת על חרמות, השפלות, אלימות מילולית, רכילות, פילוג, מחנאות ולחץ פסיכולוגי בלתי פוסק. כל שבוע מסמנים לצופים את מי לאהוב ואת מי לשנוא, מי הגיבור ומי הנבל, מי הקורבן ומי התוקף.
זה לא קורה במקרה.
מאחורי כל פרק יושבים עורכים, מפיקים ואנשי תוכן שמפזרים רעל ומהנדסים את המציאות וחמליטים מה תראו ומה לא תראו. איזו שיחה תיכנס לשידור ואיזו תיעלם. איזה משפט יוצג עשר פעמים בפרומואים ואיזה רגע ייקבר בחדר העריכה. כמו בובות על חוט, מישהו מושך בחוטים ומכוון את הסיפור ומציג את המוצר המהונדס כמציאת.
וזה מה שהכי מעניין אותי.
בדיוק כמו שבחוץ אנשים מרגישים שיש מי שמנסה לכוון את השיח, להגדיר מחנות, לייצר שנאה, להחליט מי "טוב" ומי "רע" בתוך הבית זה כבר לא מוסתר בכלל. שם רואים את זה בצורה הכי נקייה שיש. קבוצה נגד קבוצה, חרם נגד חרם, דמוניזציה, אלימות מילולית, לחץ חברתי, והכל מעשה ידי אדם שמשחק לנו בראש .
הדבר האירוני הוא שכל היום מטיפים לנו נגד שיימינג, נגד חרמות ונגד אלימות ברשת נגד פילוג , אבל אחת התוכניות הנצפות במדינה בנויה בדיוק על הדברים האלה. בלי ריבים, בלי חרמות, בלי השפלות ובלי מחנות אין לה תוכן .
אז לא, זה לא ריאלטי וזה לא "מצלמות שמתעדות מציאות24/7".
זו מציאות שנבנתה, עוצבה, נערכה והונדסה כדי לגרום לכם לכעוס, לבחור צד, לריב אחד עם השני ולהמשיך לצפות מכונת רעל.
ריאליטי אמיתי מתעד את המציאות.
האח הגדול מייצר אותה. ואז מוכר אותה לצופים כאילו היא אמיתית. זו לא מראה של החברה זו מעבדה שמלמדת איך אפשר לנהל תודעה של מיליוני אנשים דרך רגשות, חרמות, פחדים ופילוג.
ועוד דבר שמעט אנשים מדברים עליו: אסור לפרסם סיגריות לילדים. אסור לעודד עישון בפרסומות. אבל בפריים טיים, מול בני נוער וילדים, שוב ושוב מציגים עישון כחלק מהדמויות ה"מגניבות", ה"עמוקות" וה"אותנטיות". אחר כך מתפלאים למה צעירים מחקים את מה שהם רואים על המסך.
מי שחושב שהוא רק צופה בתוכנית, כדאי שישאל את עצמו אם הוא לא חלק מהניסוי.
תראו איך משחקים לנו בראש מוכרים לנו "ניסוי חברתי", שמבוססת על חרמות, השפלות, אלימות מילולית, רכילות,
1 photo is attached to this post — visible in the Telegram app.