מקור הקשור לביון הטורקי: היעדרותו של חמינאי מלבה את המאבקים הפנימיים בין הפלגים באיראן.

מקור הקשור לביון הטורקי:
היעדרותו של חמינאי מלבה את המאבקים הפנימיים בין הפלגים באיראן.
מאבק פוליטי חריף מתחולל בטהרן, כאשר פלגים שונים במשטר האיראני נאבקים בגלוי על הכיוון האסטרטגי של המלחמה מול ארה״ב וישראל.
אנשי דת שמרנים ומפקדים צבאיים דורשים להפסיק כל משא ומתן דיפלומטי, תוך שהם מנצלים את היעדרותו הציבורית חסרת התקדים של המנהיג העליון מוג'תבא חמינאי.
המחלוקות הפנימיות הולכות ומחריפות, וחושפות את מה שנראה כחלל מסוכן בצמרת השלטון.
חלל מנהיגותי
הנשיא מסעוד פזשכיאן הצית סערה לאחר שהודה בטלוויזיה הממלכתית כי קשה מאוד ליצור קשר עם המנהיג העליון.
מוג'תבא חמינאי קיבל לידיו את הסמכות העליונה לאחר שתקיפה אווירית ישראלית ב־28 בפברואר חיסלה את אביו, האייתוללה עלי חמינאי. אולם מאז הוא לא נראה בציבור.
ימים לאחר מכן ניסה פזשכיאן לחזור בו מדבריו וטען כי השניים קיימו פגישה בת שבע שעות, שבה דנו בלכידות הפנימית במדינה ובמשבר הכלכלי המחריף.
למרות התעקשותו של הנשיא כי המנהיג העליון נמצא במצב בריאותי מצוין, היעדרותו של חמינאי ממוקד קבלת ההחלטות הגלוי שיתקה, לפי הדיווח, חלק מהתהליכים השגרתיים בממשל.
במשך ארבעה עשורים שימש חמינאי האב כבורר העליון במאבקי הכוח התכופים בתוך טהרן. יורשו, שטרם צבר סמכות דומה, מתקשה לדכא את הקולות המתנגדים או להגן על אנשי המחנה הפרגמטי מפני מתקפות השמרנים הקיצוניים.
״מוג'תבא חמינאי אינו מופיע בציבור, אינו נגיש בקלות, ולפי הדיווחים מתקשר עם בכירים באמצעות מתווכים״, אמר ארמן מחמודיאן, עמית מחקר באוניברסיטת דרום פלורידה, לבלומברג.
לדבריו, כתוצאה מכך קשה לו הרבה יותר לספק הנהגה ברורה ונחרצת או לפתור במהירות מחלוקות בתוך הממסד השלטוני.
המאבק סביב המשא ומתן
החלל השלטוני העניק ביטחון רב יותר לגורמים ניציים, שהחלו לתקוף בחריפות את פזשכיאן ואת שר החוץ עבאס עראקצ'י בשל ניסיונותיהם להציל מסגרת להסדר מדיני.
הפרגמטים סבורים כי השגת הקלה בסנקציות מצד ממשל טראמפ היא המנגנון היחיד שיכול לייצב את הכלכלה הקורסת ולמנוע הישנות של ההתקוממויות הקטלניות בתוך המדינה בינואר.
הניצים רואים במגעים הדיפלומטיים בגידה במהפכה האסלאמית של 1979. מבחינתם, המצור הימי האמריקאי על מצר הורמוז צריך להיענות בהסלמה צבאית מתמשכת ולא בוויתורים.
״תמיד הייתה קבוצה אחת שאומרת שאנחנו זקוקים להסכם אסטרטגי עם ארה״ב, וקבוצה אחרת שרוצה מלחמה בלתי נגמרת עם ארה״ב״, אמר סעיד ליילאז, כלכלן ויועץ נשיאותי לשעבר.
המאבק הפנימי זלג ישירות לטלוויזיה הממלכתית ולרשתות החברתיות.
סעיד ג'לילי, מנהיג אולטרה־שמרני במחנה הפיידארי, תקף לאחרונה את הדיפלומטים על כך שהם מעדיפים את הישרדותה הכלכלית של איראן על פני נקמה על חיסול המנהיג העליון הקודם.
בהסלמה חריגה עוד יותר, איש הדת האולטרה־שמרני מוחמד באקר חראזי קרא לבטל את הבחירות לנשיאות ולהקים במקום זאת מדינה אסלאמית טהורה.
חראזי כינה את פזשכיאן ״זבל״ ואיים להטיל מצור על משרדי הממשלה באמצעות תומכים חמושים. בעקבות זאת התערבה מערכת המשפט וצינזרה את שידוריו.
התבססות צבאית
בעיצומו של הכאוס הפוליטי, משמרות המהפכה האסלאמיות (IRGC) מחזקים את אחיזתם במנגנון הביטחוני של המדינה.
מגישי הטלוויזיה הממלכתית הקריאו לאחרונה צו שיוחס למנהיג העליון, ובו מונה השמרן הניצי מוחסן רזאאי לתפקיד בראש המועצה העליונה לביטחון לאומי.
גל מינויים צבאיים מקבילים העניק עדיפות משמעותית לוותיקי משמרות המהפכה, דבר המצביע על מעבר מכריע לעבר דוקטרינה התקפית המתמקדת בפעילות צבאית מחוץ לגבולות איראן.
השינויים משקפים התלכדות מבנית סביב אסטרטגיה ניצית.
גורמים מרכזיים במשטר מפגינים ביטחון גובר בכך שהעמידה הצבאית הנוקשה במצר הורמוז מצליחה למעשה להרתיע את ארה״ב מפעולה צבאית.
״הגורמים הניציים יותר נעשים בטוחים יותר בעצמם״, אמרה דינה אספנדיארי, ראש תחום הגאו־כלכלה של המזרח התיכון בבלומברג אקונומיקס. ״הם מרגישים שהם נמצאים בעמדה טובה יותר, והם הגיעו להבנה ששפה של בריונות עובדת מול טראמפ. לכן הכול חלק מהתלכדות סביב הרעיון הזה ומהמשך ביסוס כוחם״.
למרות שהדמויות הבולטות במשטר מקרינות חזית מבצעית מאוחדת, אנליסטים מזהירים כי הריקבון הפנימי עדיין עמוק.
הקיפאון בין הפרגמטים, הנואשים להשיג הקלה כלכלית, לבין הניצים, הדורשים עימות בלתי פוסק, מותיר את טהרן ללא אסטרטגיית יציאה מגובשת מהמלחמה.