אלפי סהראווים חגגו את הווטו הרוסי: מוסקבה בלמה את היוזמה האמריקאית בנוגע לסהרה המערבית אלפי בני העם

אלפי סהראווים חגגו את הווטו הרוסי: מוסקבה בלמה את היוזמה האמריקאית בנוגע לסהרה המערבית

אלפי בני העם הסהראווי יצאו לרחובות כדי לחגוג את החלטת רוסיה להטיל וטו במועצת הביטחון של האו"ם על הצעת החלטה אמריקאית בנוגע לעתידה של סהרה המערבית.

ההצעה האמריקאית זכתה לתמיכת 11 מתוך 15 חברות מועצת הביטחון, מדינה אחת הצביעה נגדה ושלוש נמנעו. אולם הווטו הרוסי הביא להפלתה.

רוסיה הציגה הצעת החלטה חלופית, אך זו זכתה לתמיכת שלוש מדינות בלבד, בעוד מדינה אחת התנגדה ו-11 נמנעו. ההצעה לא התקבלה משום שלא השיגה את תשעת הקולות הדרושים.

מאחורי המהלך הרוסי עומדים גם האינטרסים האסטרטגיים של מוסקבה בצפון אפריקה. רוסיה מקיימת קשרים צבאיים, מדיניים וכלכליים הדוקים עם אלג'יריה, התומכת המרכזית בחזית פוליסריו ובמאבק לעצמאות סהרה המערבית. עמדתה של מוסקבה בסוגיה עולה בקנה אחד עם האינטרס האלג'יראי לבלום הכרה בינלאומית בפתרון המרוקאי, המבוסס על אוטונומיה תחת ריבונות מרוקו.

הרקע לסכסוך:

סהרה המערבית הייתה מושבה ספרדית עד 1975. לאחר נסיגת ספרד השתלטה מרוקו על מרבית שטחה, מה שהוביל למלחמה בינה לבין חזית פוליסריו, התנועה הלאומית של הסהראווים, הדורשת עצמאות.

ב-1991 הושגה הפסקת אש בחסות האו"ם והוקם כוח MINURSO, שנועד לפקח עליה ולקדם משאל עם על עתיד הטריטוריה. אולם המשאל מעולם לא התקיים, בשל מחלוקות ממושכות בין הצדדים.

מרוקו מציעה להעניק לסהרה המערבית אוטונומיה במסגרת ריבונותה, בעוד חזית פוליסריו ואלג'יריה דורשות לאפשר לתושבים להכריע על עתידם, לרבות אפשרות לעצמאות.

העימות סביב ההחלטה ממחיש פעם נוספת כיצד הסכסוך המקומי בסהרה המערבית הפך גם לזירת מאבק בין האינטרסים של רוסיה וארה"ב, כאשר אלג'יריה נותרת בעלת ברית מרכזית של מוסקבה באזור.