תמונת מצב - 25 ספטמבר חבר מערכת 301 - ד"ר דורון מצא 1.

תמונת מצב - 25 ספטמבר
חבר מערכת 301 - ד"ר דורון מצא

1. אמש התייצבה ישראל, באמצעות נאום ראש הממשלה בעצרת הכללית של האו"ם, בראש בלוק הצדק והמוסר העולמי.
2. בעשותה כך, בלטה יציאתם המופגנת של משלחות רבות מתוך היכל העצרת, כדי לבטא באופן מטפורי את העובדה [המצערת] שישראל היא כמעט היחידה הנוכחת בתוך בלוק הצדק והמוסר העולמי.
3. מציאות זו של מצד אחד ההתיצבות בראש המחנה ברוח התפקיד ההיסטורי ואולי המטא פיזי שיועד ליהודים [ולבחירה בין היהודי] ומצד שני של הבידוד והבדידות הרעיונית של העם היהודי ונציגתו עלי אדמות, מדינת ישראל, משקפים את התמורה האדירה והקטסטרופלית שעובר העולם ועוברת האנושות במאה ה-21 יותר משמונים שנה לאחר שואת יהודי אירופה.
4. בשונה מהשואה היהודית ובשונה מהמציאות הגלובלית של ערב ומהלך המלחמה העולמית השנייה שבה ובמהלכה התרסק הסדר העולמי , לא רק במונחים מדיניים ודיפלומטיים, אלא במונחים רעיוניים ותפיסתיים, כיום - אין נראים בעין עוגנים באותה מערכת בינלאומית שיכולים להציל את האנושות מעצמה ומגל האלילות השוטף אותה. גל אלילות שמקורותיו הם שלושה: הרעיון הניאו נאצי החדש של הבלוק הרצחני, הרעיון התועלתני שעיוור לצדק והמוסר והרעיון הניאו פרוגרסיבי שמקדש את הרעיון בשם עיקרון השוויון.
5. ישראל היא חוד החנית של החנית עצמה של הבלוק המוסרי ובלוק הצדק ואין בנמצא גורמים שיהיו מוכנים להצטרף אליה במאבק הדרמטי שמתחולל כיום והוא כמעט חסר תקדים, על נפשו ועל זהותו של העולם. בעשותה כך, ישראל נוטלת על עצמה שליחות היסטורית ורעיונית עצומה ולמעשה אם נמשיך את הדיבור על ההבדלים בין כאן ולבין שהיה, הרי שלמרות הבידוד הרב והיותה של ישראל ושל רעיון הצדק והמוסר קורבן של האלילות המשתוללת בעולם, הרי שהיום ישראל אינה חסרת שרירים כמו העולם היהודי של ערב מלחמת העולם השנייה.
6. מבחינה זו, הנאום אתמול של ראש ממשלת המדינה היהודית [להבדיל ממדינת היהודים] ביטא את התלכדות רעיון היהודי החדש 'והשרירי' עם היהודי הישן שמחזיק בצו ההבטחה האלוהי לעולם מוסרי וצודק אשר ניתן או הועבר לאנושות דרך היהודים במעמד הר סיני. אלה שני המוטיבים שהודגשו אתמול בנאום: כוחם ומסוגלותם של היהודים החדשים ובמקביל תפקידם עלי אדמות המשורשר דרך היסטוריה והבטחה אלוהית שהיא לא רק פרטיקולרית אלא נושאת מסר כללי יותר לאנושות במאמץ לבער את האלילות לסוגיה.
7. גם אם כך, דווקא מתוך ההכרה בתפקיד שיש לישראל בעת הזו ודווקא מתוך ראייה מפוכחת של המציאות הכלל עולמית שמועידה בתוכה גם פוטנציאל לקטסטרופות במונחים גלובליים ולא רק לוקאליים או אזוריים, נדרש לתבל את התערובת שמדריכה בעת הזו את ישראל בשני תבלינים חשובים: האחד, הכרעה פנימית בתוך ישראל היהודית (להבדיל מהישראלית) באשר לתפקיד ההיסטורי החשוב שיש ליהודים בעת הזו שהיא תנאי ליכולת של המדינה היהודית לעמוד בגודל המשימה. סוגיית זו של קביעת החזון והסכמה עליו אינה מובנית מאליה בישראל שבתוכה מתקיימת מחלוקת פנימית לגבי זהותה, עתידה ותפקידה. השני, החכמה. החכמה שהדריכה את העם היהודי במשך כאלפיים שנות קיום להתמודד עם מציאויות קשות דרך ובאמצעות הליכה זהירה, מתוחכמת ועדינה בתווך שבין הקצוות ובמרווח שבין הטיפות. לא ניצחון עכשיו שבקצהו סכנה מיידית נוכח שכרון כוח, וגם לא חזרה לנתיב התיקון הרומנטי והילדותי שמקפל בתוכו סכנה מסוג שני הכרוכה בהישאבות לתוך הניאו פרוגרס ולמעשה לתוך מערבולת של אבדן וכליה. מה שישראל היהודית זקוקה לו עתה היא הקומבינציה [מושג כל כך יהודי] בין רוויזיוניזים רעיוני ומפאינקיות מעשית. יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

לפרסום ב-301: https://t.me/yossi301

יוסי אליעזר
301 העולם הערבי בטלגרם