​התקיפה הישראלית באיראן הייתה מצומצמת, וככל הנראה תאמה את האור הירוק שקיבלה ישראל מטראמפ.

​התקיפה הישראלית באיראן הייתה מצומצמת, וככל הנראה תאמה את האור הירוק שקיבלה ישראל מטראמפ.

​כעת, עם סיום גל התקיפות, הכדור עובר לידיים של איראן. התקיפה הנוכחית מסמנת לטהראן מרחב תמרון לרדת מהעץ ולא להגיב בשנית - שכן תגובה איראנית נוספת עשויה להצית את המערכה מחדש.

​המהלך האיראני אינו מגיע בחלל ריק. עצם המתקפה בתגובה לתקיפה ממוקדת ברובע הדאחייה, ללא יעד משמעותי, מסמנת את שינוי המשוואה שמנסים להכתיב באיראן. בטהראן זיהו ובצדק את החולשה ששידר טראמפ במשא ומתן, וראו את כבילת ידיה של ישראל בלחימה בלבנון - למרות המתקפות המתמשכות לעבר הצפון והלוחמים בדרום לבנון.

באיראן הסיקו כי זו העת לחבר מחדש את "איחוד הזירות", להציב קו אדום בכל הקשור בפגיעה בחיזבאללה כדי לאפשר את המשך פגיעתו בישראל מבלי לשלם מחיר כבד, ונקטו צעד שמטרתו לערבב את הקלפים מחדש לטובת הציר השיעי.
​לאיראן היה מרחב נשימה של כחודשיים לשיקום, וכעת הם מרגישים מספיק חזקים כדי לנסות לערבב מחדש את הקלפים ולשנות את המשוואה.

​למעשה, איראן לא רק הציבה משוואה שלפיה דאחייה שקולה למתקפת טילים מאיראן, אלא היא דורשת את הפסקת הלחימה בלבנון ונסיגת צה"ל מדרום לבנון, כחלק משורת דרישותיה לסיום המלחמה ב"כניעת האויב האמריקאי-ישראלי".

​מצד אחד, כעת יהיה להם קל יותר לחזור למדיניות "הסובלנות האסטרטגית" מימי עלי ח'מינאי; אך מנגד, הם טיפסו על עץ גבוה שעלול לסבך אותם בחידוש המלחמה, וזאת למרות הלך הרוח שמשדר טראמפ בשבועות האחרונים.

​בשורה התחתונה, למרות הצעדים האיראניים והניסיונות לערבב את את הקלפים מחדש, אני משוכנע כי קיימת תוכנית מותאמת והדוקה לגבי ההמשך מצד ישראל וארה"ב.

​אם התחברתם לדברים אזמין אתכם להצטרף לערוץ שלי
​חננאל אביב בטלגרם