פרצופה של המדינה כפניו של הליכוד מאת חיים לוינסון בעודי נוסע השבוע ברכבי האזנתי לתחנה האהובה
612,729 מנויים
פתח בטלגרם פרצופה של המדינה כפניו של הליכוד
מאת חיים לוינסון
בעודי נוסע השבוע ברכבי האזנתי לתחנה האהובה עלי – הרדיו החרדי "קול ברמה". והנה, עולה לשידור ידידי, מנכ"ל הליכוד, דוד שרן. בין תפקידיו ארגון הפריימריז לליכוד. מדובר באדם קרוב אל נתניהו, מצוי בנבכי הפוליטיקה הליכודית.
הדברים שבקעו מהרדיו היכו בי בתדהמה, בלמתי כאילו מרדכי דוד קופץ לי על הרכב: "ראש הממשלה אומר דבר אחד שברור לכולם, רשימת הליכוד צריכה לעבור מתיחת פנים, וזה דבר שקשה להשיג בפריימריז. ועל כן אנחנו נעשה עם שיקול דעת ומידתי, גם פריימריז וגם שריונים. אנחנו נמצאים במגרש משחקים פוליטי שכמעט כל הרשימות יכולות לגייס את מאן דהוא, הרשימה היחידה שמוגבלת בזה היא הליכוד. מי שתורם אלקטורלית וסוחב עליו את הכל. זה נתניהו".
מה???? מה?? מהההההה לכל הרוחות שמעתי? יש בעיה ברשימת הליכוד? המפלגה הדמוקרטית, המפוארת, המדהימה, עם 150 אלף המתפקדים, עם הפריימריז התוססים, בלי הדיקטטורה של יאיר לפיד, צריכה שריונים כדי לרענן את הרשימה? למה לכל הרוחות שמישהו ירענן את הרשימה? הרשימה הזו, ביחד עם ראש הממשלה כמובן, הביאה לניצחון המוחלט והטוטאלי, לא?האם יתכן, שלחברי הליכוד, יש שיקול דעת כה פגום, שצריך את שיקול דעתו של ראש הממשלה לתקן את ההחלטות שלהם? אנחנו באמת רוצים מפלגה כמו יש עתיד? מה זה פה, צפון קוריאה?
אבל בדיוק כמוני, נתניהו איננו באמת ליכודניק. הוא בז לחברי הליכוד. הוא מסתכל על הרשימה ולא ישן בלילה מבעתה. הוא מתעב את טלי גוטליב, אבל מפחד להגיד לה מילה. "היא לא מקשיבה לי" הוא מתלונן רבות בפני יועציו. נתניהו שחרר את שד הפופוליזם במפלגתו, ומתקשה לרכוב על הנמר. הצעקנית עושה לו בית ספר בתוך הבית שלו. נתניהו הוא לכאורה השר הממונה על השב"כ, אבל קולו נאלם דום במאבק של השירות להגן על אנשיו. הוא מפחד. ראש השירות שלו ביקש להגן על אנשיו, והשר זורק אותו לכלבים.
אדם שהיה מוטרד מהאלקטביליות של הרשימה שלו היה עושה משהו עם מופע הצרחות בדיוני הסרת החסינות בכנסת. הוא מבקש מהם, קצת, לסתום את הפה. הוא לא רוצה ולא יכול. הוא רואה את רשימת הליכוד מורכבת מגוטליב, גולן, ואטורי ויתר הצעקנים עושי הבושות, יחד עם הבעיות בצפון עם החרדים, ומרגיש את הבחירות בורחות ממנו.
הפתרון של נתניהו הוא השתלטות דה פקטו על הרשימה. הוא רוצה להכניס 10 שריונים עד מקום 30, ולדחוק את נציגי המחוזות למקום 30 צפונה. הוא גם רוצה לצמצם את מספר המחוזות, מעשר לשש. נתניהו משום מה חושש שנציגי המחוזות יביאו איתם לכנסת אירועי קצה קיצוניים אפילו יותר ממה שיש לו היום. מה יכול להיות יותר גרוע ממאי גולן? אין לי מושג. אחד האייטמים הקומיים שפורסמו השבוע בערוץ הבית שלו, 14, היה "סקר פנימי" ש"הוצג לנתניהו" על פיו אפי נווה, המתמודד במחוז חוף, "מרחיק מצביעים". צחקתי בקול. כן, מכל האנשים בעולם, אפי נווה, זה מה שעומד בין אנשי המרכז לליכוד. לא טלי גוטליב. לא דוד אמסלם. אפי נוה!
המחסום של נתניהו הוא דוד ביטן. מנוף הלחץ של נתניהו על חברי כנסת סוררים הוא תפקידים. הוא יכול למנות סוס לשר בטחון, כל עוד הסוס נאמן. הבעיה שביטן ממילא לא יכול לכהן כשר בגלל כתב האישום נגדו, אז לנתניהו אין כל מנוף לחץ עליו. בבחירות הפנימיות האחרונות ביטן השתלט על המרכז. יש לו הרבה זמן פנוי, והוא עבר סניף סניף ותפר דילים. מתחת לראדרמתנהל שם אירוע מדהים: ביטן דאג לדמי התשלום של המתמודדים במרכז, שורה של אנשי קש שהתקמצנו אפילו על אגרת ההתמודדות. נתניהו, יו"ר המפלגה, מנהל מאבק פנימי לפסול את תוצאות הבחירות במפלגתו שלו, בטענה שהם מושחתות. אבל ביטן עושה לו בית ספר, ומצליח לקחת שליטה על המרכז. הוא ישב השבוע בכנסת ושח לשומעיו: "או שנסתדר בטוב, או שנסתדר ברע. אין לי בעיה להיות ברע". ככה זה בליכוד, הם רוצים שנצביע למפלגה עם מפקד מושחת וחכים הזויים שצריך להעיף אותם בשריון למרות שנתניהו, זה בעצם האלקטורלי.
הסיפור הזה אינו לא הליכוד. זה רק המשל. הנמשל הוא המדינה. כמו שהליכוד נראה, כך נראית ישראל. אין שום כבוד לכלום, אין חשיבות למוסדות, הבטחות מופרות על ימין ועל שמאל. הכול נתפר כדי לשרת את האינטרסים של המנהיג, כמו ועדת החקירה "השוויונית" שהמציא. המצב הכלכלי הוא של פשיטת רגל (הליכוד בחובות עתק) אבל דוחים את הקץ כל הזמן כי מפחדים לקבל החלטות ניהוליות קשות. המבחן היחיד, בישראל, בליכוד, בכל דבר שנתניהו נוגע בו – הוא כמה אתה נאמן לי, כמה תלקק לי, מה יצא לי מזה. ככה נראה הליכוד, כך נראית המדינה, ככה נראה המלחמה אחרי שנתיים ושמונה חודשים ללא סוף נראה בעין.
https://t.me/yediotnews25
1 תמונה מצורף לפוסט זה — גלוי באפליקציית טלגרם.