היי ינון משתף בחוויה אישית שלי.

היי ינון משתף בחוויה אישית שלי. ואם מתאים אשמח שתפרסם כי אני מאמין שכמו שאני קיבלתי כח מהודעה אחת של מישהו אולי יימצא מישהו אחר כח בהודעה שלי.
תודה🙌


עוד יומיים ערב יום כיפור.
ערב שבשביל רובנו הוא ערב מיוחד.
למחרת בערב נכנסים ליום הדין יום שבו נחתמים הספרים.
בשבילי הוא יום מיוחד עוד יותר זה יום של הודיה.
לפני שנה בערב יום כיפור עוד הייתי בתוך המשבר האישי שלי. פוסטראומה שהיתה המציאות היחידה בחיי לכל דבר היא ליוותה אותי, מהלילות המסוייטים דרך הקימה העצלה בבוקר לריקבון יומיומי. ימים שלמים של דיכאון ובטלה עצבות מרמור שנבעו מפלאשבקים חוויות על גבול הפסיכוטיות מחשבות אובדניות. לא עבדתי שנה וחצי לא הרגשתי מסוגל. פגש אותי בכל פינה שהלכתי מהכביש שלא סבלתי להיות בו ועד שבערב החתונה של אחותי נשכבתי על הרצפה בחוסר אונים ולא הייתי מסוגל לצאת מהבית. מעשן רפואי עד כלות בשתי מילים *מציאות נוראית*.
ערב יום כיפור אחרי התקף אני יושב במרפסת ומעשן גולל רילס ומסתכל בהודעות של קבוצת נכי צהל. מספר שם בחור על הפציעולדת שלו היום בו נפצע וכיום אחרי שנה הוא עושה מסיבת הודיה על שניצל בחסדי ה'.
אני קורא ובוכה בוכה וקורא ואומר לעצמי למה למי שנפגע בגוף יש יום כזה שהוא יכול לסמן כיום מיוחד לחגיגה ליום שבו קיבל את חייו במתנה?!
ושם בתוך כל הכאב אני מחליט שאני עושה מסיבת הודיה בעוד שנה בערב יום כיפור אני אהיה אחרי אני אצא מהשיט הזה אקח את החיים שלי מידיו של מךאך המוות שהילך איתי לכל עבר.
לא יודע למה ובאיזו זכות אבל זה קרה קצת זמן אחכ קיבלתי הודעה על ריטריט טיפולי בחומרים פסיכדלים במקסיקו נרשמתי הרגשתי שכלו כל הקיצין ואין לי מה להפסיד יותר.
הגעתי לריטריט עם הרבה ספקות וערמות של כאב בנפש. ולאט לאט הכאב נפרם הטראומה התמססה לה התחלתי לחוות חיים מחדש,להנות מדברים שכבר שחכתי שעושים לי טוב לראות את העולם בצבעים אוהבים ולשמוע נעימות של חדווה.
אני היום שנה מההחלטה הגדולה ששינתה לי את החיים.
לא חוויתי התקף חרדה,פלאשבק,קריסות נפשיות,מחשבות אובדניות,דיכאון ועוד שאר התסמינים שחוויתי
לא מעשן קנאביס
לא לוקח כדורים
ישן טוב חווה את החיים לומד מתחדש ונהנה.
נכון החיים לא קלים ויש הרבה עליות וירידות ואני נופל וקם לא פעם ולא פעמיים אבל הרבה יותר מודע לעצמי ומצליח לווסת את הרגשות. וגם שלא מצליח וגם שנשבר וכאוב עדיין עובר את זה בגדלות עם ראש למעלה.
אז השנה עוד לא עשיתי מסיבת הודיה(בכל זאת קצת מתבייש😁)
אבל כן אומר תודה לבורא עולם שבנה עולם של עליות וירידות עולם של הזדמנויות ולמידה
כן אומר תודה לאישתי המדהימה שליוותה אותי ברגעים השחורים והחזיקה מעמד.
ואומר תודה לעצמי שלא ויתרתי שלא פרשתי ובעיקר שהצלחתי...
יש עוד הרבה מה לכתוב אבל לבנתיים אבקש שתפיצו את ההודעה כי ישנם הרבה אנשים שכואבים את אדוות המלחמה ביומיום שלהם ואולי לאחד מהם הדברים ייגעו באיזו פינה בלב ויעודדו אותו
❤️