סקירה ביטחונית - שלוש שנים למלחמת שמיני עצרת איראן אחרי הסקירות על רצועת עזה ולבנון, נעבור לראש התמנ

סקירה ביטחונית - שלוש שנים למלחמת שמיני עצרת
איראן

אחרי הסקירות על רצועת עזה ולבנון, נעבור לראש התמנון - איראן.
זהו מסלול ההתנגשות מול טהראן מתחילת המלחמה ועד היום.


ממלחמת צללים למלחמה גלויה

עם מתקפת הפתע של חמאס בשמיני עצרת, 7 באוקטובר 2023, העימות עם איראן התנהל בעיקר בצורה עקיפה. כבר למחרת פתח חזבאללה באש, ובהמשך הצטרפו החות'ים. כך, במשך חצי שנה, נלחמה איראן באמצעות שלוחיה.

אך ב-1 באפריל 2024 תקפה ישראל את הקונסוליה האיראנית בדמשק וחיסלה בה בכירים, ובהם מפקד כוח קדס במרחב סוריה ולבנון. בתגובה לתעוזה הישראלית לפגוע לראשונה בתשתית איראנית שהייתה לכאורה "אזרחית" בסוריה, שיגרה איראן ב-13 באפריל כ-300 טילים וכטב"מים לעבר ישראל. ישראל השיבה בתקיפה נקודתית של מכ"ם השייך למערכת ההגנה האווירית S-300 באצפהאן. זה היה העימות הישיר הראשון.

אחרי חיסולם של הניה, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, בטהראן בסוף יולי, ושל נצראללה בספטמבר, שיגרה איראן ב-1 באוקטובר 2024 בין 180 ל-200 טילים בליסטיים לעבר ישראל. בתגובה, ב-26 באוקטובר, הוציאה ישראל לפועל את מבצע "ימי תשובה" והשביתה את יתר מערכות ההגנה האווירית האסטרטגיות מסוג S-300, לצד מערכות הגנה אווירית נוספות, ובכך סללה את הדרך לתקיפות הבאות. בסבב זה הותקפו גם מתקנים של מערך ייצור הטילים בח'וג'יר ובשאהרוד.

מבצע "עם כלביא"

ב-13 ביוני 2025 פתחה ישראל במתקפת פתע על יותר מ-100 יעדים: מתקני גרעין, מפעלים ובסיסי טילים, וכן בכירים ומדענים. בין המחוסלים היו בכירי הפיקוד הצבאי של הכוחות המזוינים ומשמרות המהפכה. איראן השיבה בטילים ובכטב"מים, ועד 23 ביוני שיגרה יותר מ-500 טילים בליסטיים ויותר מ-1,000 כטב"מים.

ב-22 ביוני תקפה ארה"ב בפורדו, בנתנז ובאצפהאן, תוך שימוש לראשונה בפצצות חודרות בונקרים, למעט בתקיפה באצפהאן. ב-24 ביוני נכנסה לתוקף הפסקת אש. תוכנית הגרעין האיראנית ספגה פגיעות משמעותיות, שהביאו להשהייתה ולהסגתה לאחור במספר שנים.

בין הסבבים

איראן שיקמה במידה מסוימת את מערך ייצור הטילים שנפגע, והעבירה 440 ק"ג של אורניום מועשר ברמות שונות, ששרדו את המתקפות, למתקן תת-קרקעי, ככל הנראה באצפהאן. במקביל התקיימו מגעים עם ארה"ב בתיווך עומאן, בניסיון להשיג הסכם גרעין חדש, אך אלה לא הובילו להתקדמות. בתחילת השנה פרצו באיראן מחאות המוניות על רקע המשבר הכלכלי, והנוכחות הצבאית האמריקאית באזור תוגברה לקראת מערכה חדשה, הפעם במעורבות אמריקאית גבוהה יותר.

מבצע "שאגת הארי"

ב-28 בפברואר תקפו ישראל וארה"ב במשותף את איראן במכת פתיחה שבה חוסלו ח'אמנהאי, המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית, ובכירי ההנהגה והכוחות המזוינים ששהו עימו. בהמשך חוסל גם לריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי.

התקיפות היו רחבות מאוד ופגעו בכלל המערכים הצבאיים ברחבי המדינה. התעשייה הצבאית, בסיסי כוחות ביטחון הפנים והבסיג', בסיסי טילים, משגרים, בסיסים ימיים, כלי שיט של חילות הים, מתקני גרעין, מתחמי הנהגה, מפעלי פלדה, מתקנים פטרוכימיים ועוד - כל אלה ספגו פגיעות משמעותיות, ששיתקו את יכולתה של איראן להקרין כוח במזרח התיכון.

איראן, מצידה, השיבה בשיגורים לעבר ישראל, בסיסים אמריקאיים ומדינות המפרץ, וסגרה את מצר הורמוז, תוך איום לשבש את הסחר הבינלאומי גם בבאב אל-מנדב. מדינות המפרץ ספגו נזקים במגזר האנרגיה שלהן.

ב-8 באפריל נכנסה לתוקף הפסקת אש בין ארה"ב לאיראן בתיווך פקיסטן. ישראל לא הייתה צד למגעים, אך נצרה את האש.

הפסקת אש שנשחקת

ב-7 ביוני, אחרי תקיפה ישראלית בביירות, שיגרה איראן טילים, וישראל השיבה בתקיפת מתקני הגנה אווירית, מתקני טילים ומתקן פטרוכימי. זו הייתה החזרה הראשונה לעימות ישיר מאז אפריל.

ב-17 ביוני נחתם בין ארה"ב לאיראן "הסכם איסלמאבאד", מזכר הבנות לפתיחת מצר הורמוז. המזכר קרס ב-8 ביולי, ואיראן חזרה לתקוף ספינות במצר.

איראן מכנה את המגעים להשגת הסכם "חסרי משמעות". לפי דיווחים, ארה"ב וישראל גיבשו תוכניות לתקיפה בימים הקרובים. ממשלת ישראל מציבה את הפלת המשטר כמטרה, ואיראן מאיימת לפגוע בכבלי תקשורת תת-ימיים במפרץ אם הלחימה תתחדש, וכן לשוב ולפגוע באתרים רגישים במפרץ.