🤦‍♂️ הבעיה האסטרטגית של קונספציית הסוציאליזם הישראלית 🍫 לא מגיעות לימין הישראלי שום מילים טובות על ההתנ

🤦‍♂️ הבעיה האסטרטגית של קונספציית הסוציאליזם הישראלית 🍫

לא מגיעות לימין הישראלי שום מילים טובות על ההתנהלות הכלכלית שלו בשנים האחרונות. מאז הרפורמות הגדולות של נתניהו בתחילת שנות ה-2000 כמעט ואין לימין במה להתגאות במישור הכלכלה החופשית.

הליכוד מזמן הפך למפלגה שבמקרה הכי טוב וועדי העובדים ואנשי הכלכלה החופשית נמצאים בה בתיקו עדין. ביום רגיל - יד וועדי העובדים על העליונה. החרדים הם גורם שמאמין בסוציאליזם על מלא, ומפלגות הציונות הדתית לסוגיהן השתחררו מהמסורת הסוציאליסטית שלהן רק באופן חלקי ומהוסס.

אבל כאן צריך להגיד בפה מלא שהאשמה על כך מוטלת לרגליו של הציבור עצמו, שאיננו מעוניין בימין כלכלי אמיתי אפילו כאשר הוא מעוניין בימין מדיני.

נתניהו נזרק מהצמרת של הפוליטיקה הישראלית לעשור שלם על כך שהוא קיצץ את הקצבאות והציל את המדינה בתור שר אוצר. הוא למד את הלקח היטב, ומאז נמנע מלקדם שום מדיניות ימין כלכלי אמיתית בכל ממשלותיו.

ההתעקשות שלו (בביצועו של שטייניץ) על הגז אמנם הצילה את מדינת ישראל מבחינה כלכלית ואנרגטית, אבל זה ממש לא היה הישג של כלכלה חופשית - זו פשוט הייתה שפיות מינימלית אל מול טירוף טוטאלי.

עד שהציבור הישראלי לא יתפכח מאשליות הסוציאל דמוקרטיה, העבודה המאורגנת, זכויות העובדים וגשם הקצבאות - הפוליטיקאים לא יוכלו לספק את הסחורה. לטוב ולרע - בדמוקרטיה הפוליטיקאים עושים את מה שהציבור רוצה, או לכל הפחות נמנעים מלעשות את מה שהציבור שונא.

גם בתחום הזה - צריך לזרוע הרבה זרעים של חינוך לפני שנוכל לקצור פירות של ממש. השאלה היא האם למעמד האסטרטגי של מדינת היהודים יש זמן לחכות לכך.