אחד הסיפורים הרבניים הזכורים לי עוסק ברב שגער בתלמיד שביקש ממנו להתפלל עליו בגלל צרה כלשהי שהייתה לו, אבל מעולם לא סיפר לו שהצרה עברה, והרב מצידו המשיך להתפלל ולהתפלל בלי לדעת שהתפילה התקבלה.
ככה בגדול עובדת גם הפסיכולוגיה הישראלית התקשורתית והציבורית. נבהלים מאוד ממשהו שקורה או יכול לקרות, אבל אם הוא מסתדר - אף אחד לא טורח לציין זאת.
אחד החששות הגדולים בישראל בנוגע להפסקת האש בלבנון היה שמדובר בסוף תהליך הריסת "תשתיות הטרור" בדרום לבנון. לתקופה קצרה זה באמת גם היה נראה ככה.
מה שהישראלים לא עודכנו לגביו, זה שבמשך שבועות רצופים ישראל כותשת בחסות הפסקת האש את כל
בקצב הזה תוך זמן נראה לעין לא יישארו שום כפרים או שרידי כפרים בכל 600 הקמ"ר שישראל שולטת בהם, וחזון רצועת הביטחון הסטרילית ימומש - כל זמן שנרצה להחזיק בה.
עכשיו צריך לרצות להחזיק בה גם אחרי הבחירות.
(בסרטון רואים השמדת שכונה בכפר חולה. הסרטון מאבו עלי, ולקוח מערוצים לבנוניים).