🧠 התשובה של בנט לשאלות אבו עלי 🧠 התשובות של בנט מעניינות, כי הן מכניסות זוויות שלא נידונו ביחס לנושא

🧠 התשובה של בנט לשאלות אבו עלי 🧠

התשובות של בנט מעניינות, כי הן מכניסות זוויות שלא נידונו ביחס לנושאים, ומאפשרות להתייחס מכיוונים נוספים. מטבע הדברים, אני מסכים פחות עם הגישה שעולה מהן, וכגילוי נאות אני חייב לציין שיש לי תיעוב אישי קשה מאוד כלפי בנט, שאני מנסה להתגבר עליו כאן ולהתייחס עניינית.

עזה והחמאס

באופן כללי, בנט מטיל את יהבו כאן על הקונסטרוקציה המדינית של מועצת השלום, אבל מבקש להחליף בה את טורקיה וקטאר במדינות אחרות. אז הוא סבור שאפשר יהיה לפרק את החמאס ממש - במהלך מדיני!

בגדול, זה המשך הקו של ליברמן: נסיון להבטיח לישראלים שיש מישהו נחמד ואהוב שיבוא ויחסל עבורם את החמאס וישלוט בעזה. אצל ליברמן לפחות האמירה הייתה שאנחנו נהיה אלה שנחסל את החמאס ושאף אחד לא יעשה את זה עבורנו. אצל בנט זה נראה כאילו חיסול החמאס באמצעות מועצת השלום - זה משהו שאפשר להאמין בו.

מעבר לכך, להחליף את קטאר וטורקיה במועצת השלום במדינות אחרות - זה קצת כמו לבקש לשחות בים בלי להירטב. כל מהות הקמת מועצת השלום והפסקת האש הייתה בכך שאנחנו מכניסים את קטאר ואת טורקיה למועצת השלום. זו הייתה תעודת הביטוח של החמאס. בגלל זה הוא חתם.

הטענה של בנט על כך שאנחנו לא מנצחים את החמאס כי המילואים שחוקים - היא אמנם נסיון להסיט את הדיון לסוגיה החרדית, אבל הוא לא באמת טועה פה עד הסוף. ראינו כבר איך השחיקה של מערך המילואים הביא לתת ניצול של ההזדמנות מול החיזבאללה, וגם ביחס לעזה - החשש לשחוק את המילואים פעם נוספת בוודאי מרתיע אותנו מהתקדמות צבאית מול החמאס.

לבנון וחיזבאללה

גם כאן בנט מטיל את יהבו על ממשלת לבנון וחיזוק צבא לבנון. אותו סיפור: יבוא מישהו ויעשה עבורנו את העבודה.

מעבר לכך, בנט מדבר כאן על נסיון להכריז שכל תקיפה של חיזבאללה מישראל תגרור אוטומטית תקיפה של ישראל באיראן. הבעייה עם זה - זה שזו שיטת הכל או כלום. ארצות הברית לא מעוניינת בתקיפות ישראליות באיראן, ואז מה נעשה? לא נגיב? הרי זה עץ שאפשר להוריד אותנו ממנו ממש בקלות, וזה מזמין אותם לנסות אותנו ולהדגים שהמילה שלנו היא לא מילה.

מה שבנט אומר על מלחמה כלכלית בארגוני הטרור הוא נכון. ברור שצריך לעשות את זה, ואנחנו כבר עושים את זה, אם כי תמיד אפשר יותר. רק שצריך לזכור שמלחמה כלכלית בארגונים כאלה היא יעילה כשאתה ארצות הברית. הרבה פחות כשאתה רק ישראל.

יהודה ושומרון והרש"פ

עצם העובדה שכולם מתייצבים דום להכריז שהם בעד בנייה ב-E1 ובכל מקום ביהודה ושומרון שבו הבנייה נעשית על פי חוק, ועצם העובדה שכולם מכריזים שלא יימסר ס"מ אדמה ומדינה פלסטינית לא תקום לעולם - זו עדות נפלאה לשינוי של השיח לאחר המלחמה.

איראן

כאן בנט אומר דברים ברורים מאליהם, שישראל עושה כל הזמן. בנט אומר שצריך להציק לאיראנים בכל הכלים, ולא רק בכלים צבאיים קינטיים, ואנחנו כמובן על זה.

לסיכום, הטקסט של בנט מכיל כמות גדושה של הישענות על מיקור חוץ, וממצבת אותו רחוק יותר מליברמן ביחס לעזה, מכיוון שהוא לא רק מתחייב להעביר את עזה למישהו אחר, אלא מציע לפרק את החמאס באמצעות תמרון מדיני לא ריאלי על בסיס מועצת השלום, ומציע להילחם בחיזבאללה באמצעות חיזוק צבא לבנון וממשלת לבנון.

ביחס ליהודה ושומרון הוא מייצג את הקונצנזוס החדש והמשמח, ואילו ביחס לאיראן אין חידוש גדול ביחס ליעדי המערכה של הממשלה הנוכחית או השיטות הננקטות במסגרתה.