🗳 השאלה האסטרטגית היסודית של המרכז הפוליטי הישראלי 🧠 בעיניי, הבחירות האלה עשו דבר מרכזי אחד: הן חרצו

🗳 השאלה האסטרטגית היסודית של המרכז הפוליטי הישראלי 🧠

בעיניי, הבחירות האלה עשו דבר מרכזי אחד: הן חרצו את הדין של של השמאל-מרכז הישראלי, והדגימו בצורה מוחלטת את עובדת היסוד הפוליטית שהלכה והתגבשה כאן בהדרגה מזה כמה עשורים:

לשמאל-מרכז היהודי אין שום דבר דומה לרוב בכנסת על מנת להוביל את המדינה בכוחות עצמו.

ממשלת השינוי של בנט הייתה הנסיון הצולע האחרון לייצר קונסטרוקציה כזאת שבה השמאל-מרכז מנסה לגרד את הרוב הזה באמצעות קולותיהם של מצביעי ימין ביחד עם מצביעי רע"ם. האופציה ההיא קרסה כעבור שנה, ושום דבר לא הפך אותה לריאלית יותר מאז: הדמוגרפיה הייתה נגדה והמלחמה הייתה נגדה.

בבחירות האלה נעשה נסיון אדיר לשחזר את התוצאה ההיא מבחירות 2021

הייתה לנסיון הזה רוח גבית מובהקת מצד הארגון הקלוקל של מחנה הימין, הכאוס בגוש החרדי והמצביעים הימניים הממורמרים ממגוון המפלגות הקיימות. הייתה לו גם רוח גבית מובהקת מצד הכעס והתקווה של השמאל-מרכז לאחר 4 שנות ממשלת נתניהו, ומצד כמה עשרות אלפי ישראלים שבאו להצביע במיוחד.

כל זה לא עזר, והתרסק על סלעי הדמוגרפיה והמציאות המדינית והאידיאולגית: הימין והחרדים הם בין 55 ל-61 מהכנסת גם כאשר השמאל והערבים ממצים את קולותיהם עד הקצה, ואילו המרכז שמאל היהודי הוא לא יותר מאשר 48 ביום הכי ורוד.

גם הערבים לא הצביעו כפי שקיוו בשמאל שיצביעו. אחוזי ההצבעה האדירים שלהם לא יצרו רע"ם ענקית שאיתה, כביכול, אפשר לשתף פעולה אם עוצמים את העיניים חזק. אחוזי ההצבעה שלהם הולידו רשימה משותפת של מעל 10 מנדטים, ששרה "בילאדי, בילאדי" בתום יום הבחירות.

מה המרכז הזה צריך לעשות?

הבחירה האסטרטגית הנכונה עבור המרכז הישראלי היהודי, ועבור עתידה של המדינה הוא להכיר בכך שהימים של האופציה שלו להובלת המדינה חלפו, ושהוא צריך לעבור ולאמץ לעצמו תפקיד של השתתפות בהובלה הזאת וקידום והגנה על האינטרסים של עצמו ושל המדינה כפי שהוא תופס אותם.

המרכז הישראלי היהודי צריך להבין שהוא לא יכול יותר להיות "רבין", ושהוא צריך לבחור להיות "כחלון".

רבין היה המנהיג האחרון של השמאל-מרכז שהצליח (בזכות אחוז החסימה) להוביל באופן משכנע למחצה את הציבור הישראלי במשך מספר שנים, וגם זה כאשר בחצי השני של הקדנציה הוא נשען על הערבים.

כחלון היה נציג של המרכז הישראלי שהשפיע באופן דרמטי על המדיניות של ממשלת נתניהו החמישית עם 10 מנדטים בלבד (מבחינתי - לא לטובה, כמובן, אבל זה לא הנושא). המרכז הישראלי צריך להשלים עם התפקיד הזה על כוחו ומגבלותיו.

זה יכול לבוא לידי ביטוי אפילו ממש בימים הקרובים, וזה יכול להבשיל בהדרגה, אבל הכיוון הזה הוא הכיוון הבריא של הפוליטיקה הישראלית, שבו יש קואליציות יציבות יחסית של 75 מנדטים מכאן ועד קצה האופק האסטרטגי.