הודעת משרד הבריאות מהתופת בסורוקה לבכירי עולם הרפואה: משרד הבריאות הציג את סיפור ההתמודדות של צוותי

הודעת משרד הבריאות

מהתופת בסורוקה לבכירי עולם הרפואה: משרד הבריאות הציג את סיפור ההתמודדות של צוותי המרכז הרפואי סורוקה בשעות הראשונות למתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר.

שלוש שנים לאחר מתקפת חמאס, משרד הבריאות הביא בפני בכירי מערכות בריאות ונציגי ארגון הבריאות העולמי תיעוד מהשעות הראשונות שבהן קלט סורוקה מאות פצועים. אנשי הצוות שטיפלו בנפגעים סיפרו על המראות, ההחלטות וההתמודדות בזמן אמת. מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: ״הגבורה והמקצועיות יוצאות הדופן הצילו חיים”.

מאות פצועים שהגיעו בתוך שעות ספורות, צוותים רפואיים שנדרשו לקבל החלטות מצילות חיים תחת עומס קיצוני ותיעוד בלתי אמצעי של הפגיעות הקשות: סיפורה של מערכת הבריאות הישראלית בשעות הראשונות של ה- 7 באוקטובר הוצג אמש (28 באוקטובר) בפני בכירי מערכות בריאות, אנשי רפואה ונציגי ארגון הבריאות העולמי, במפגש מיוחד שהתקיים בקופנהגן.

האירוע, שיזם משרד הבריאות בשיתוף משרד החוץ, שגרירות ישראל בדנמרק והמרכז הרפואי סורוקה התקיים לצד כינוס הוועדה האזורית לאירופה של ארגון הבריאות העולמי. במרכזו של האירוע עמדו העדויות הרפואיות ממתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, לצד הלקחים המקצועיים והניהוליים מההתמודדות עם אירוע רב נפגעים חסר תקדים.

במהלך המפגש הוקרנה גרסה מקוצרת של הסרט ״המשמרת״, ששודר במסגרת התוכנית “זמן אמת״, בהגשת חן ליברמן ורוני זינגר בכאן 11. הסרט משלב תיעוד ממצלמות המרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית, שקלט כ-700 פצועים ביממה הראשונה למתקפה, עם עדויות של חלק מאנשי הצוות הרפואי שטיפלו בהם. התיעוד חושף את חומרת הפגיעות, את התנאים הקיצוניים שבהם פעלו הצוותים ואת ההחלטות הרפואיות שנדרשו לקבל פעם אחר פעם.

*מר צבי טל, שגריר ישראל בדנמרק:* ״בישראל, המוכנות לאירועים רבי נפגעים אינה רק תרגיל תיאורטי או סעיף ברשימת המשימות של תוכנית ההיערכות לחירום. היא מרכיב יסודי באחריות הרפואית שלנו, ולקח שהתגבש לאורך שנים של ניסיון בהתמודדות עם מצבי חירום מורכבים, איומים ביטחוניים ואירועים רחבי היקף שבהם נפגעת האוכלוסייה האזרחית.
מוכנות לחירום היא הרבה מעבר לנהלים, לציוד ולתשתיות. היא בראש ובראשונה האנשים: שיקול הדעת הקליני של הצוותים הרפואיים שלנו, המנהיגות של מנהלי מערכי החירום, החוסן של אנשי מערכת הבריאות, והאמון ושיתוף הפעולה המחברים בין בתי החולים, שירותי רפואת החירום, הצבא, רשויות בריאות הציבור וארגוני הקהילה.
אני מבקש לשבח את מנכ״ל משרד הבריאות הישראלי על יוזמתו לארגן אירוע מיוחד זה, בשולי הכינוס ה־76 של הוועדה האזורית לאירופה של ארגון הבריאות העולמי.
ישראל נותרה מחויבת באופן מלא לקידום פתרונות ודרכי פעולה מיטביות להתמודדות עם אתגרי בריאות ברמה העולמית והאזורית״.

*ד"ר הנס קלוגה, המנהל האזורי של אירופה בארגון הבריאות העולמי:* "באתי שלוש פעמים לישראל, וראיתי את ההשפעה הבריאותית והנפשית ההרסנית של המלחמה. שלושה שבועות לאחר ה-7 באוקטובר, ב-31 באוקטובר, הגעתי כדי להפגין סולידריות ונוכחות עבור הקורבנות, קרובי המשפחה של הקורבנות, צוותי הבריאות, האזרחים והרשויות במדינה. בארי, ניר עוז וכפר עזה , נובה, שדרות, גם שנה לאחר מכן , היו שדות קטל ממש מול עיניי. זה היה רגע של כובד ראש ורגע של פקיחת עיניים לגבי מה שקרה שם ב-7 באוקטובר 2023. שהיה לא פחות מזעם שהופנה כלפי אנשים חפים מפשע. אבל ראיתי גם את הפוטנציאל העצום של השלום."
"עלינו לשמור על החיים, להגן על הבריות, ולבחור בטובה ושלום". אמר ד"ר קלוגה בעברית לנוכחים והוסיף "זוהי חובתנו לשמור על החיים, להגן על הבריאות, ולבחור בתקווה ובשלום. עבורי, גילוי סולידריות עם הקורבנות אינו עוסק בהעברת מילות השתתפות בצער בלבד. מדובר בהגעה פיזית למקום שבו הם נמצאים. קרבה למדינות החברות ולאנשיהן היא בעלת חשיבות עליונה. כך אני רואה מנהיגות בארגון הבריאות העולמי. נוכחות בשטח היא הכלל המוחלט שלי."
משה בר סימן טוב, מנכ”ל משרד הבריאות התייחס בנאומו לחשיבות המקצועיות וההיערכות המערכתית בהצלת חיים: ״הגבורה והמסירות של הצוותים הרפואיים ב-7 באוקטובר היו יוצאות דופן. אבל גבורה לבדה אינה מספיקה. גם המקצועיות הצילה חיים. הידע והניסיון שנצברו לאורך שנים, ההיערכות לחירום, התיאום בין בתי החולים והיכולת לקבל החלטות תחת לחץ הם שאפשרו למערכת להתמודד עם האירוע ולהמשיך להציל חיים. בשעה שהצוותים בסורוקה נאבקו על חייו של כל פצוע, נדרשנו ברמה הלאומית להבטיח את תפקודה של מערכת הבריאות כולה, לתאם העברת מטופלים ולשמור על היכולת לקלוט נפגעים נוספים. מנהיגות ותיאום מערכתי אינם רק משימות ניהוליות. בשעת חירום הם יכולות מצילות חיים״.
בר סימן טוב הדגיש כי השלכות האירועים ממשיכות ללוות את מערכת הבריאות גם שלוש שנים לאחר המתקפה: