סיבוב 2
אז בשבוע שעבר כתבתי פוסט על קרובת משפחתי, מחבקת המחבלים האנטי־ציונית, שמעריצה את שני הבמאים מעלילי עלילות הדם שעשו פיגוע התאבדות תדמיתי לישראל חביבת התקשורת, נועם שוסטר אליאסי.
אז בפוסט טרחני וחפירה בלתי נסבלת היא התבכינה על זה שעשיתי לה אאוטינג, על זה שסיפרתי לעולם שיש בינינו דם, ועל זה שבתגובות קראו לה "מקרר תנובה" ושהיא בכלל חושבת שהיא נראית כמו דינוזאור.
ואז הגברת גם מודה שבזכותי
מופע הסטנדאפ שלה סולד־אאוט ושהיא הוזמנה ללונדון כנראה כדי לשפוך שם את דמם של לוחמי צה״ל.
אז קודם כל בכיף נשמה של אבו מאזן החשיפה עלי חינם.
ולמה שלא אפרגן ליהודייה הראשונה שמופיעה בפסטיבל קומדיה פלסטיני. בטח היו שם אחלה בדיחות על רצח, אונס וה7 באוקטובר.
ובינינו נועם, לא משנה כמה כרטיסים מכרת תזכרי שהם על חשבון דם חיילינו
ורק עצה קטנה לקריירה הבינלאומית :
בפסטיבלים הפלסטיניים שלך תבדקי טוב אם צוחקים איתך או עלייך.
ותזכרי: יש הבדל בין להיות הקומיקאית של הערב לבין להיות הבדיחה של הערב.
טיפשה.
אה כן ואני עדיין עומד מאחורי מה שאמרתי:
את מצחיקה כמו פיסורה.