הילד רחוב הזה עומד כבר 4 שנים ברצף מול הופעות סולד אאוט…
ועדיין, בכל פעם מחדש, הוא מסתכל על הקהל ולא באמת מצליח לעכל.
אתמול באמפי תל אביב, כשאלפי אנשים שרו איתנו את ״ילד רחוב״, נזכרתי שלא מזמן הייתי מוחרם ולא חשבתי שאני אי פעם אחזור להופיע ולא ידע לאן הדרך תיקח אותו.
והנה אני כאן.
4 שנים מאז הקאמבק.
הופעה אחרי הופעה, קהל אחרי קהל סולד אאוט אחרי סולד אווט.
אני כותב את זה ועדיין מתרגש.
כי שום דבר מזה לא מובן מאליו.
האהבה שלכם לא מובנת מאליה.
זה שאתם ממשיכים להגיע, לשיר איתי, להתרגש איתי ולתת לי לחיות את החלום הזה מחדש לא מובן מאליו.
תודה לסאבלימינל אחי היקר לכל מי שהיה איתי אתמול באמפי תל אביב.
ותודה לכל מי שהולך איתי בדרך הזאת כבר שנים.
הילד רחוב הזה עדיין חולם…
רק שהיום אתם מגשימים איתו את החלום.