Lynn Moore
כל כך ריגשת אותי תודה❤️❤️
לין:
אני לא יכולה לשבת בצד יותר. בדרך כלל אני לא מתערבת ויואב בטח לא אוהב שאני מדברת בשמו, אבל אני רואה את חגיגות השנאה, הקללות והשמחה לאיד ופשוט נגעלת. אז בואו אספר לכם קצת על האיש שאתם כל כך אוהבים לשנוא. ב7 באוקטובר החיים של כולנו נעצרו. אצל יואב הם השתנו לחלוטין. כבר ב8 באוקטובר הוא אסף ציוד, מילא רכב ונסע ללוחמים, כשעוד היו מחבלים בשטח ורקטות נפלו. אחר כך הגיע להופיע בפניהם כדי לתת להם כמה דקות של אוויר בתוך הגיהינום. ואז החליט להקים יחידה. שלוש שנים שבמקום להשקיע במשפחה, במוזיקה ובקריירה, הוא התנדב למשטרה. לילות שהשעון צלצל ב3 בבוקר והוא עלה על מדים ויצא לפעילות. אינספור אימונים. בזמן שאנחנו רצנו למרחב המוגן והילדים בכו ורעדו, הוא עזב אותנו ורץ בדיוק למקום שממנו כולם ברחו. בסבבים מול איראן כמעט לא ראינו אותו. כשבניינים ספגו פגיעות הוא לא שאל מי שם מסכים איתו פוליטית ומי לא. הוא פשוט רץ פנימה. ואנחנו נשארנו בבית מפחדים ומחכים שיחזור. וכל זה בלי לקבל שקל. לא בשביל תפקיד, כותרת או מחיאות כפיים. ואז אני פותחת את הרשתות ורואה אנשים מקללים אותו, משפילים אותו, חוגגים את הדחתו וקוראים לו "מפלג" ו"עבריין". ואני שואלת: אתם בכלל יודעים על מי אתם מדברים? אין שום בעיה לא להסכים עם יואב פוליטית. מותר לבקר אותו ומותר לא לאהוב אותו. אבל יש מרחק עצום בין מחלוקת לשנאה. למחוק שלוש שנים של נתינה וסיכון חיים בגלל דעה פוליטית זו כבר לא ביקורת. אני מכירה את האדם הזה. אני יודעת איזה לב יש לו, כמה הוא נותן כשאף מצלמה לא בסביבה וכמה הוא אוהב את המדינה הזאת ואת האנשים שחיים בה, גם את אלה שחושבים הפוך ממנו. האיש שאתם מקללים היה מוכן לסכן את חייו גם עבורכם. וברחוב אנחנו פוגשים מציאות אחרת. כמות האהבה שהוא מקבל בלתי נתפסת. אנשים ניגשים, מחבקים ומודים, והילדים שלנו מסתובבים ליד אבא שלהם כמו טווסים. גם אני גאה בו. מאוד. אבל אני גם שמחה שזה נגמר. כי די. כמו כל דבר שאתה עושה, נתת בענק ועד הסוף. שלוש שנים נתת חתיכה מהחיים שלך למדינה הזאת. עכשיו אני והילדים רוצים אותך בחזרה. אפשר להתווכח על דעות, אבל נתינה, אומץ והתנדבות ראויים למינימום כבוד. יואב, אנחנו ראינו הכל ואנחנו יודעים מי אתה. גאים בך ואוהבים אותך. עכשיו תחזור אלינו הביתה.❤️