כמה כפויי טובה אנחנו יכולים להיות? זה פשוט לא יאמן.
אני אגלה לכם סוד שאולי חלק שכחו: טראמפ הוא לא הנשיא שלנו. הוא לא חייב לנו כלום. הוא היה יכול להסתכל מהצד, להגיד "זו לא המלחמה שלי", ולהמשיך הלאה. אבל פעם אחר פעם הוא בחר לעמוד לצד ישראל בצורה שאף מנהיג בעולם לא עמד לצידה.
הוא היה הנשיא הראשון שהכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר אליה את שגרירות ארצות הברית.
הוא הכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן.
הוא הוביל את הסכמי אברהם והביא שלום היסטורי עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו.
הוא פרש מהסכם הגרעין עם איראן.
הוא הכיר בלגיטימיות של ההתיישבות ביהודה ושומרון.
הוא עצר את המימון לאונר"א ולגורמים נוספים שהעבירו כספים ותגמולים למחבלים.
ובמלחמת 12 הימים, לראשונה בהיסטוריה, הוא שלח מפציצים אמריקאיים לפעול נגד איראן. הוא בחר לעמוד לצד ישראל גם כשזה לא היה פופולרי, גם כשזה עלה לו בביקורת מבית, וגם כשלא היה לו שום אינטרס אישי לעשות זאת.
וזה רק חלק קטן מהרשימה.
נכון, מותר לבקר. מותר לא להסכים. מותר לחשוב שההסכם הנוכחי רחוק ממושלם. אבל יש הבדל בין ביקורת לבין כפיות טובה.
בסופו של דבר, כשישראל הייתה צריכה חבר אמיתי, טראמפ הוכיח במעשים שהוא מוכן לקחת סיכונים שאף נשיא אמריקאי לפניו לא לקח למענה שעלה לו באיבוד מנדטים .
טראמפ, עם ישראל זוכר. עם ישראל מעריך. ועם ישראל מודה לך.
על ירושלים. על הגולן. על הסכמי אברהם. על המאבק באיראן. ועל כך שבחרת לעמוד לצד מדינת ישראל גם שכולם סובבו לנו את הגב .
תודה על הכול. 🇮🇱🇺🇸
כמה כפויי טובה אנחנו יכולים להיות? זה פשוט לא יאמן.
1 фото додано до цього посту — доступно в додатку Telegram.