משטרת ישראל איבדה לוחם־על, מפקד ענק, ומעל הכול גיבור ישראל אמיתי.

משטרת ישראל איבדה לוחם־על, מפקד ענק, ומעל הכול גיבור ישראל אמיתי. קוראים לו ניצב אמיר כהן.
יש מפקדים שמנהלים קרבות מחדרי פיקוד, ויש מפקדים שרצים ראשונים אל תוך האש, נלחמים כתף אל כתף עם הלוחמים שלהם ומוכנים לשלם בחייהם כדי להציל אחרים. אמיר כהן הוא מהסוג השני.

בבוקר הארור של 7 באוקטובר, כשאלפי מחבלים פשטו על הדרום, אמיר כהן, אז מפקד מחוז הדרום, היה מהראשונים שהבינו את גודל האסון. כבר בשעה 6:41 הוא הכריז על פקודת ״פרש פלשת״(פעם ראשונה בהיסטוריה שניצב במשטרה מכריז על זה ולא גנרל)והזניק כוחות להילחם על הבית.
אבל הוא לא הסתפק בלשלוח אחרים לקרב. הוא יצא בעצמו להילחם במחבלים בשדרות.
במהלך הקרבות הוא נפגע מרסיס בעין ומשני כדורים בגבו. הוא דימם, הוא היה פצוע, אבל סירב להתפנות.
במקום לעלות על אמבולנס הוא המשיך לפקד, עבר בין זירות הלחימה, הגיע לאופקים לטפל באירוע בני הערובה, חזר לשדרות והמשיך להוביל את הכוחות.
כ־50 שעות של לחימה ופיקוד, כשגופו פצוע אבל רוחו לא נשברת.
58 שוטרים ולוחמים נפלו באותו יום בקרבות. אמיר כהן נושא את זכרם איתו עד היום.
38 שנים הוא הקדיש לביטחון המדינה. מלוחם מג״ב צעיר ועד למפקד מג״ב, מפקד מחוז הדרום ומפקד מחוז המרכז. חיים שלמים של שליחות, הקרבה ואהבת הארץ.
והיום האיש הזה מודיע על פרישה.
אני לא יודע מה צופן לו העתיד, אבל אני יודע דבר אחד: משטרת ישראל מאבדת מפקד מהסוג שאי אפשר לייצר באקדמיה לשוטרים. מפקד שמנהיג בדוגמה אישית, לא בסיסמאות.
אמיר היקר, יש אנשים שהדרגות הופכות אותם למפקדים, ויש אנשים שהופכים את הדרגות שלהם לסמל של גבורה.
שזה אתה .
תודה על 38 שנות שירות, על האומץ, על ההקרבה ועל החיים שעזרת להציל.
את המדים אתה משאיר במשטרה. את השם שלך השארת בהיסטוריה של מדינת ישראל.
מצדיע לך, גיבור ישראל.
מחכה שתחזור למערכת כמפכ"ל.