"ישראל מעולם לא נועדה להישען לנצח על אף אחד. אפילו לא על ארצות הברית"
הבוקר שיתף מייק האקבי, שגריר ארה"ב בישראל את גילוי הדעת המצורף אותו כתב ד"ר אפשין עמראני - קרדיולוג יהודי אמריקאי שנמלט עם משפחתו מאיראן עם עליית ח'ומייני ב - 1979- ציוני בכל רמ"ח אבריו.
הנה לפניכם, שווה קריאה אפילו שזה ארוך:
"7 באוקטובר לא סיים עידן - הוא פתח עידן חדש.
אנו עדים ללידתה של ישראל חדשה - פצועה, כן, אך לראשונה זה 77 שנים, באמת עומדת בזכות עצמה.
אני רוצה לפנות לחבריי שמרגישים נבגדים השבוע. גם אני מרגיש כך. ואני לא מתכוון לומר לכם שהתחושה הזו שגויה.
כעת יש הסכם בין וושינגטון לטהראן. הפסקת אש. הסרת המצור. הנפט שוב זורם. ונשיא אמריקאי, ביום הולדתו ה־80, אומר לירושלים להוריד את החרב דווקא כאשר נראה היה שהאויב נמצא עם הגב אל הקיר.
אם זה מותיר אתכם מבולבלים, ואפילו שבורי לב, אינכם תמימים. אתם פשוט שמים לב למה שקורה.
אבל בואו ניקח צעד לאחור.
מדהים לראות באיזו מהירות אנשים משנים כיוון. אותם קולות שכינו את טראמפ אלוף ללא רבב מכנים אותו כעת השטן - בגלל הסכם שהם כלל לא קראו. זו אינה אבחנה מושכלת. זו פאניקה המחופשת לעמדה עקרונית.
אז הרשו לי לומר מה אני רואה.
במשך עשרות שנים נשיאים אמריקאים שרטטו קווים אדומים שנמחקו ברגע האמת. המולות למדו שאיומים אמריקאיים פוקעים מהר יותר מחלב במקרר. טראמפ שבר את הדפוס הזה. הוא לא רק דיבר, הוא פעל. הוא ניפץ את מיתוס איראן הבלתי מנוצחת ואילץ את המשטר לנהל משא ומתן מעמדת חולשה במקום מעמדת כוח. זו המכה הקשה ביותר שספגה האימפריה האיראנית בארבעים השנים האחרונות.
אז מדוע לסגת עכשיו?
מפני שטראמפ אינו רק ידיד של ישראל. הוא נשיא ארצות הברית. ונשיא חייב להסתכל על יותר ממפה אחת - אינפלציה, מחירי דלק, כלכלה, בחירות שיקבעו אם ימשיך למשול או ישקע בחקירות. הוא אינו נוטש את ישראל, הוא מגן על הקרקע שמאפשרת לו להמשיך לעמוד לצידה.
אבל הנה האמת הקשה יותר - ואני אומר אותה כבר שנים, הרבה לפני שהשבוע הזה הפך אותה לברורה:
ישראל מעולם לא נועדה להישען לנצח על אף אחד. אפילו לא על ארצות הברית.
מדינה שמפקידה את הישרדותה בידי אחרים למעשה משכירה את ריבונותה. ותמיד מגיע מועד תשלום השכירות.
ההחלטה אם ישראל תחיה אינה יכולה להתקבל בוושינגטון. היא חייבת להתקבל בירושלים - על ידי האנשים שיחיו או ימותו בהתאם לתוצאה. זו אינה בגידה בידידות. זו המשמעות האמיתית של ידידות בין שווים. בעלי ברית אמיתיים אינם הד זה של זה. הם מתווכחים, לעיתים בחריפות, דווקא משום שהסיכונים אמיתיים.
שבועתו הראשונה של ראש ממשלה אינה לעיר בירה זרה. היא לילד הישן בבאר שבע ולחייל הער בגבול הצפון. אם האיום הוא קיומי, ישראל חייבת לשמור לעצמה את הזכות לפעול לבדה - ולשאת את הבדידות הנלווית לכך.
הבדידות הזו אינה חולשה. היא המחיר של אומה שנבנתה כדי להחזיק מעמד.
ולכן אומר דבר שעשוי להישמע מוזר: ייתכן שהפרק הכואב הזה הוא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לישראל בדור האחרון.
לחץ מחייב התפתחות. הוא מעמיק את ההסתמכות העצמית. הוא בונה צבא שאינו כפוף ללוח הזמנים של אף אחד אחר. והוא דוחף את ישראל ליצור קשרים חדשים באזור שבעבר נשבע למחוק אותה.
ואיראן?
היא נראית כברזל. בפועל היא חלודה.
זהו משטר ששולט בעם שאינו אוהב אותו, נשען על כלכלה שאינו מסוגל לתקן, ומתקיים באמצעות פחד שכבר אינו מסוגל לכפות כפי שהיה בעבר. אימפריות שנבנו על טרור תמיד חלשות יותר מכפי שהן נראות בבוקר שלפני נפילתן. אני מאמין שגם זו עשויה ליפול עוד לפני 2028.
ההיסטוריה תמיד נראית כמו כאוס כשאתה נמצא בתוכה. רק בדיעבד היא נראית בלתי נמנעת. כאשר האבק שוקע והתבנית הגדולה מתבהרת.
ולכן זה מה שאני נאחז בו:
זה אינו סיפור על אדם אחד. אלוהים הגן על טראמפ; הוא מילא את תפקידו. אבל אל תתלו את אמונתכם בבני תמותה. תלו אותה בבורא עולם.
אותן מדינות שניסו להשמיד את ישראל ב־1948 מתחילות להבין בשקט שהן זקוקות לה. עושרה האמיתי של ישראל מעולם לא היה נפט או מחצבים נדירים. הוא טמון בנחישות, בגאונות, ברפואה, בטכנולוגיה ובבהירות מוסרית שאף צבא אינו יכול לייצר.
היו סבלניים. התפללו. האמינו.
יום אחד, בקרוב, האמת תיחשף, והעולם כולו יהיה חייב חוב לעם היהודי ולמדינת ישראל - על ההקרבה, על העמידה מול הרוע ועל כך שסייעו להפוך את העולם למקום בטוח יותר עבור ילדינו.
אנו חיים בתקופה יוצאת דופן.
התעודדו.
הטוב ביותר עוד לפנינו."
31 תגובות
"ישראל מעולם לא נועדה להישען לנצח על אף אחד.
1 фото додано до цього посту — доступно в додатку Telegram.