להמון אנשים יש תפיסת מציאות שגויה.

להמון אנשים יש תפיסת מציאות שגויה. אתן דוגמה:

בהסכמים בלבנון ובעזה, התוצאה הסופית על הנייר היא נסיגת הכוחות.

אבל מהי בכלל “התוצאה הסופית”? זו התוצאה שאמורה להתקבל כאשר ההסכם יושלם וימומש במלואו.

וכאן בדיוק הבעיה: אנחנו יודעים היטב שגם בלבנון וגם בעזה גוררים רגליים, ושההסכמים כלל לא ימומשו כפי שנקבעו.

ואז נוצרת תפיסה אבסורדית: במקום לבחון את המציאות ואת ההשלכות המיידיות של עצם ההסכם, אנשים מסתכלים על כך שעדיין לא התרחשה נסיגה - ומציגים את זה כהישג.

אלא שבינתיים, המחיר כבר משולם.

ההשלכות המיידיות הן עצירת הפעילות, ויצירת חלון הזדמנויות שמעניק לארגוני הטרור צינור חמצן - זמן להתארגן, להשתקם ולבנות מחדש את כוחם.

כלומר, מתמקדים ב”סוף” תיאורטי שספק רב אם בכלל יגיע, ומתעלמים ממה שקורה כאן ועכשיו.

וזו בדיוק הטעות: השאלה החשובה אינה רק מה אמור לקרות בסוף ההסכם, אלא מה ההסכם מייצר בפועל מהרגע שבו הוא נכנס לתוקף.

*חדש! אפליקציית ׳אהרון ידיעות׳*
להורדה באייפון: https://shorturl.at/41qtx
להורדה באנדרואיד: https://shorturl.at/w9Jt3