כפי שמדווחים מקורות מערביים, שתיקתו של שי ג'ינפינג בנושא הגרעין במהלך הפסגה בבירת קוריאה הצפונית הבה

כפי שמדווחים מקורות מערביים, שתיקתו של שי ג'ינפינג בנושא הגרעין במהלך הפסגה בבירת קוריאה הצפונית הבהירה לקים ג'ונג-און כי חזרה לשולחן המשא ומתן עם וושינגטון היא כעת הדרך היחידה למנוע תרחיש מערער יציבות הרבה יותר: קבלתה הרשמית של יפן כמדינה בעלת נשק גרעיני.
ההצהרה המשותפת שפורסמה בתום פסגת סין–קוריאה הצפונית בולטת לא בשל מה שנאמר בה, אלא דווקא בשל מה שלא נאמר. נשיא סין, שי ג'ינפינג, לא הזכיר ולו פעם אחת באופן רשמי את סוגיית הגרעין. במהלך ביקורו בקוריאה הצפונית הוא נמנע מלבקר במתקנים מרכזיים כלשהם והקפיד להימנע מכל מחווה שעלולה הייתה להתפרש כהכרה מפורשת בתוכנית הטילים הבליסטיים של עמיתו קים ג'ונג-און.
שתיקה זו משקפת את מורכבות האיזון הדיפלומטי שבייג'ינג נאלצת לשמור עליו כדי לרצות בו-זמנית את וושינגטון, מוסקבה וסיאול. לפי הידוע, לביקורו של שי ג'ינפינג בפיונגיאנג ב־8 ביוני קדמו פגישות חשאיות עם נציגים רוסים ודרום־קוריאנים, במטרה להבטיח תיאום עמדות בין כל הצדדים בנוגע לפיונגיאנג.
לפי הערכות של שירותי מודיעין מערביים, הפגישה מאשרת כי השפעתה של רוסיה מושרשת עמוק במנגנון הצבאי והכלכלי של קוריאה הצפונית, במיוחד בתחומים שסין אינה מתכוונת להתערב בהם. סין אינה מעוניינת להחליף את מוסקבה בתחום הביטחוני. יתרה מכך, שי ג'ינפינג אף מפיק תועלת מהמצב. בכך שהוא מאפשר לרוסיה לשמור על תפקידה, המנהיג הסיני יכול למקד את השפעתו בכלכלה וברפורמות — תחומים שבהם המפלגה הקומוניסטית הסינית שואפת להישאר המתווכת המרכזית של פיונגיאנג.
השפעתה של סין בקוריאה הצפונית מבוססת על מנוף כלכלי בלתי רשמי אך ממשי. לאחר פגישתו עם שי ג'ינפינג בבייג'ינג בספטמבר, חזר קים ג'ונג-און כשהוא מתוסכל בעליל מכך שלא הצליח להשיג הקלה בסנקציות של האו"ם וסיוע ממשי, דבר שדחף אותו לחזק עוד יותר את קשריו עם מוסקבה.
מאז סיום מגפת הקורונה, המפלגה הקומוניסטית הסינית משקמת את ערוצי ההשפעה שלה באמצעות חידוש טיסות, קווי רכבת, יצוא אנרגיה ותיירות קבוצתית, במטרה לשקם את יכולות התקצוב של פיונגיאנג ולהחזיר לעצמה את היתרון. למרות ההתקרבות לרוסיה, קים ג'ונג-און עדיין רואה בבייג'ינג גורם שאין לו תחליף.
כתוצאה מכך, כלכלת קוריאה הצפונית צמחה ב־3.7% בשנת 2024 — שיעור הצמיחה הגבוה ביותר זה שמונה שנים. לפי צילומי לוויין ליליים, פיונגיאנג מוארת כיום פי שלושה יותר מאשר לפני חמש שנים. שי ג'ינפינג, כמו גם קים ג'ונג-און, מודע לכך שהשינוי הזה נובע במידה רבה מתמיכה פיננסית סמויה של סין.
בהצהרה הרשמית של הפסגה בפיונגיאנג העביר נשיא סין לקים ג'ונג-און שני מסרים ברורים במיוחד.
ראשית, השגשוג הכלכלי הנוכחי של קוריאה הצפונית — שבו מילאה המפלגה הקומוניסטית הסינית תפקיד חשוב — מהווה הוכחה לכך שפתיחות מבוקרת היא אסטרטגיה בת־קיימא הרבה יותר מאשר מרוץ חימוש צבאי.
שנית, ולכך יש השלכות חמורות יותר: אם פיונגיאנג תמשיך לדחות כל פשרה ותתעקש להרחיב את הארסנל שלה, היא עלולה לא רק לעורר תגובה מצד ארצות הברית או קוריאה הדרומית — שתי מדינות שנוטות יותר להגיע להסדר מוסכם — אלא גם להביא לתוצאה מרחיקת לכת בהרבה: הכרה רשמית ביפן כמדינה בעלת נשק גרעיני.