אירועי אמש ממחישים עד כמה ידיה של ישראל כבולות, ועד כמה האיומים הישראליים נלמדים על ידי האויב כאיומי סרק במבחן המציאות.

​בבוקר הוצאו הצהרות על ידי הדרג המדיני כי ישראל עשויה לתקוף בדאחייה בביירות לאור המשך מתקפות חיזבאללה; בערב הגיע טראמפ והבהיר כי שני הצדדים יחדלו את האש, ובכך מנע תקיפות בביירות; ובלילה - שוב הצהרות ואיומים, כאשר לאחר חצות נרשם ירי נרחב לעבר הצפון שלא זוכה לתגובה מישראל עד לשעה זו.

​מי שאינו מתכוון לקיים - שלא יצהיר ולא יאיים. יותר מעשים, פחות דיבורים.

​עבור חיזבאללה, כל עוד רובע הדאחייה אינו רועד, אפשר להמשיך במימוש המשוואות החדשות-ישנות שקבע בעבר נצראללה. הארגון, שראה בשבועות האחרונים כיצד האיומים הישראליים אינם מתממשים במציאות וידיה של ישראל כבולות, מנצל זאת היטב. למרות חולשתו, הוא משדר שידו על העליונה.

​מי שאיפשר ביום הראשון את ההפרה הראשונה ולא הגיב בהפיכת שולחן, הביא אותנו למצב שבו חיזבאללה - בגיבוי מלא - שוב מכתיב את התנאים וממרר לתושבי הצפון את שגרת חייהם.

​הדרג המדיני למעשה איפשר לאיראן להציב קו אדום: במידה וישראל תחצה אותו, המו"מ עם ארה"ב ייפסק ואיראן תגיב ישירות או דרך שלוחותיה. בכך איראן מנסה להציל את חיזבאללה ולשקם אותו. מי שמנהל את הלחימה כנגד ישראל בלבנון אינו חיזבאללה, אלא משה"מ ומשטר המולות. ככל שעובר הזמן, איראן שמפעילה את חיזבאללה ישירות משנה את המשוואה ומחזירה את ישראל אחורה. ברור לכל כי השלב הבא אחרי "קו ביירות" יהיה הדרישה לנסיגה ישראלית מהשטח שנכבש בדרום לבנון.

​איומי הסרק של הדרג המדיני מחזקים את חיזבאללה ומאפשרים לו להמשיך באותה משוואה. זהו היפוכם המוחלט של הדיווחים המנותקים מהמציאות, ובבחינת יריקה בפרצופם של תושבי הצפון והלוחמים בדרום לבנון.

​אם אינכם מעוניינים לממש את האיומים - אל תאיימו. אל תשקרו לתושבי הצפון שאתם משנים את המשוואה ומחזירים את הביטחון שהם זכאים לו כבר ארבעה עשורים.

​הלוואי ואני טועה. הלוואי ומשהו יזוז ונראה תגובה עוצמתית בדומה לימים שלאחר מבצע הביפרים - תגובה שתכלול כ-1,000 תקיפות ויותר ביממה אחת בכל רחבי לבנון, כאשר מרכזי הכובד אינם רק בדרום. לצערי, נוכח המציאות של השבועות האחרונים, אני יותר פסימי מאשר אופטימי.

אם התחברתם לדברים אזמין אתכם להצטרף לערוץ שלי
​חננאל אביב בטלגרם

301 העולם הערבי בטלגרם