העיתונאי והמשפטן מיגל גלאן: ״חוליאן יכול להתפטר מאתלטיקו מדריד, זה יהיה תקדימי מבחינה משפטית, אבל זא

העיתונאי והמשפטן מיגל גלאן: ״חוליאן יכול להתפטר מאתלטיקו מדריד, זה יהיה תקדימי מבחינה משפטית, אבל זאת הדרך היחידה שלו החוצה.

אם אלבארס יחליט לבטל חד צדדית את החוזה שלו עם אתלטיקו מדריד, המסלול הפנימי הוא סעיף 16.1 לצו המלכותי 1006/1985, שמסדיר את יחסי העבודה המיוחדים של ספורטאים מקצועיים.

הסעיף מכיר בזכות השחקן לסיים את הקשר מרצונו, אבל מקנה למועדון את הפיצוי שהוסכם או, אם צריך, את הסכום שתקבע ערכאת העבודה, מכיוון שבמקרה הזה סעיף השחרור נחשב פוגעני ובלתי מידתי.

בפועל מדובר בשחרור אוטומטי לפי רצון השחקן.

הצעד הראשון: הודעה מוכחת לאתלטיקו בבורופקס עם אישור תוכן ואישור מסירה, שבה מובעים באופן חד משמעי רצון הביטול, מועד הכניסה לתוקף והנכונות להתדיין בבית משפט על גובה הפיצוי.

הביטול לפי סעיף 16.1 נכנס לתוקף מיידית עם ההודעה. הוויכוח על הפיצוי לאתלטיקו נדחק לשלב נפרד ומאוחר יותר.

במילים אחרות, תוקף הביטול והמחלוקת הכספית אינם אותו דבר. ברגע שנשלח הבורופקס, קשר העבודה נקרע, והשאלה שנשארת היא רק כמה כסף.

אלבארס לא חייב לשבת בחיבוק ידיים עד לפסק הדין על הסכום. אחרי ההודעה אפשר לבקש שחרור מהאיגוד והנפקת רישיון חדש מהוועדה המשפטית של ההתאחדות הספרדית, בטענה שמחלוקת כספית לא יכולה לשמש עיכוב בפועל של עובד שרוצה לעבוד.

המסלול הראשון הוא לבקש מהערכאה המשפטית המוסמכת בהתאחדות את המסמכים והאישורים הנדרשים כדי לאפשר את רישומו בברצלונה.

אם המסלול האיגודי ייכשל או יתעכב בגלל התניה לא ראויה של הרישיון בתשלום הפיצוי מראש, אפשר לבקש סעד דחוף בבית הדין לענייני עבודה, כולל צו ביניים דחוף במיוחד, כדי לשמור על זכות העבודה ולמנוע נזק ספורטיבי בלתי הפיך.

התביעה המהותית תעסוק בעיקר בפיצוי.

השופט לא יקבל את סעיף השחרור של 500 מיליון יורו כי הוא פוגעני ובלתי מידתי בעליל. הוא יצטרך לשקלל את עלות רכישת השחקן, ההפחתה שנותרה, משך החוזה, התפוקה, הגיל, שווי השוק, השכר, הנזק הספורטיבי ועלות סבירה של מחליף.

לפי הפרמטרים האלה, הערכה משפטית סבירה מציבה את הפיצוי בין 75 ל-100 מיליון יורו.

כבר המלצתי לסביבה של השחקן מזמן להתחיל בתהליך הזה״.