המינויים החדשים חושפים את סדר העדיפויות של המשטר: קודם כל האויב מבית שורת המינויים החדשה שעליה הכריז

המינויים החדשים חושפים את סדר העדיפויות של המשטר: קודם כל האויב מבית

שורת המינויים החדשה שעליה הכריז המנהיג העליון בצמרת הצבאית של איראן יכולה ללמד לא מעט על הכיוון שאליו צועד המשטר. כשבוחנים את הרקע של האנשים שקיבלו את התפקידים הבכירים, מתקבלת תמונה ברורה למדי: לצד ההיערכות לעימות חיצוני, בטהראן מוטרדים אף יותר מהאיום שנמצא בתוך איראן - התקוממות עממית וגל מחאה נוסף נגד המשטר.

רבים מהבכירים שקודמו אינם מזוהים רק עם לחימה צבאית קלאסית. הרקע שלהם נמצא במודיעין, ביטחון פנים, דיכוי מחאות, סייבר ומלחמה תודעתית.
אחמד וחידי, שמונה למפקד משמרות המהפכה, היה בעבר מפקד כוח קודס ושמו נקשר לשני הפיגועים הקשים נגד הקהילה היהודית בארגנטינה, שבעקבותיהם הפך למבוקש על ידי אינטרפול. בשנים האחרונות כיהן כשר הפנים, ובמסגרת התפקיד היה אחד האחראים על מערך דיכוי המחאות שפרצו לאחר מותה של מהסא אמיני.

גם מוסטפא איזדי, שמונה לסגן מפקד משמרות המהפכה, מגיע עם עבר שמחבר בין ביטחון פנים לפעילות נגד אויבים מחוץ למדינה. בעבר פיקד על כוחות משמרות המהפכה בכורדיסטן ושמו נקשר לדיכוי האלים של הכורדים בשנות ה-90. בהמשך מילא תפקיד מרכזי במערך הסייבר של משמרות המהפכה - אותו מערך שעוסק מצד אחד בפיקוח על המרחב הדיגיטלי בתוך איראן, בהגבלת האינטרנט וברדיפת מתנגדי משטר, ומצד שני בפעילות סייבר ומבצעי השפעה נגד ישראל, ארצות הברית ומדינות נוספות.

אבל המינוי שממחיש אולי יותר מכל את הכיוון החדש הוא זה של חוסיין טאיב למפקד הבסיג'.
טאיב כבר פיקד בעבר על הבסיג', ובהמשך עמד בראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה. שמו נקשר לאורך השנים למעצרים, רדיפת מתנגדי משטר ותפירת תיקים. הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינז'אד, שתקף אותו בחריפות בפומבי, אמר עליו: "הוא חולה נפש, ובשל ההתנהגות שלו נזרק ממשרד המודיעין".
בהמשך מונה טאיב לעמוד בראש ארגון המודיעין של משמרות המהפכה, אך גם שם הסתיימה כהונתו בהדחה. הוא סולק מהתפקיד לאחר רצף הכישלונות המודיעיניים מול ישראל, ובראשם חיסולו של מוחסן פח'ריזאדה - מי שנחשב ל"אבי פצצת הגרעין האיראנית" והיה מהדמויות המרכזיות בתוכנית הגרעין הצבאית של איראן.

וכעת, אחרי כל זה, טאיב חוזר דווקא לפקד על הבסיג' - המיליציה שממלאת תפקיד מרכזי בדיכוי מחאות ובהגנה על המשטר בתוך הערים האיראניות. המשמעות היא שהבסיג' מקבל לראשו שוב איש מודיעין וביטחון פנים ותיק, שמביא איתו את שיטות העבודה והגישה של מנגנוני המודיעין של משמרות המהפכה. האיש שנכשל בהתמודדות המודיעינית מול ישראל חוזר לזירה שבה צבר ניסיון רב בהרבה - ההתמודדות של המשטר עם אזרחיו שלו.

גם כיומרס חיידרי, שמונה לסגן הרמטכ"ל, מגיע עם רקע רלוונטי. כמפקד זרוע היבשה של הצבא האיראני נקשר שמו לדיכוי מחאות 2019, שבהן נהרגו בתוך ימים מספר גדול מאוד של מפגינים. בהמשך אף הודה כי כוחות היבשה של הצבא מילאו תפקיד משמעותי בדיכוי המחאות בהתאם להוראות ההנהגה.
עוד פרט קטן אבל משמעותי: במסגרת המסרים שנלוו למינויים, הודגש בפני חיידרי הצורך לדאוג לפרנסתם ולתנאי המחיה של אנשי הכוחות המזוינים. בחודשים האחרונים נשמעו באיראן תלונות רבות על מצבם הכלכלי של אנשי צבא ומשמרות המהפכה. כאשר המשטר חושש מתסיסה ציבורית, גם הנאמנות של האנשים שאמורים להגן עליו הופכת לנכס שחייבים לשמר.

התמונה שמתקבלת מכל המינויים האלה אינה של צבא שמתכונן רק לסיבוב הבא מול ארצות הברית וישראל. המשטר בונה מחדש גם את מנגנוני ההגנה שלו מפני האיום הפנימי.
במקביל, הרקע של איזדי ואחרים מעיד על דגש נוסף - סייבר, תודעה והשפעה על העורף של היריב. איראן יודעת שבעימות צבאי ישיר ומלא מול ארצות הברית וישראל היא נמצאת בנחיתות משמעותית. לכן לצד הטילים והכטב"מים, היא משקיעה בזירות שבהן היא יכולה לפעול באופן א-סימטרי: מתקפות סייבר, מבצעי השפעה, לוחמה פסיכולוגית ופגיעה בעורף.

מה אנחנו לומדים מכל זה? אחרי ה-7 באוקטובר, כל איום איראני צריך להילקח ברצינות מלאה - בוודאי כשהמשטר מצהיר על היערכות התקפית נגד אויביו מחוץ לגבולות איראן. אבל מודיעין אינו מסתכם בהקשבה לאיומים, אלא גם בזיהוי נקודת התורפה של היריב. והמינויים האלה מלמדים שהמשטר עצמו מסמן את הזירה הפנימית כאחת מנקודות התורפה המרכזיות שלו. ככל שהוא נאלץ להשקיע יותר כוח אדם, קשב ומשאבים בדיכוי האוכלוסייה ובשמירה על נאמנות מנגנוני הביטחון, כך נפגעת בהכרח יכולתו לפעול בזירות אחרות. מבחינת ישראל, המשמעות היא שהמערכה מול איראן אינה יכולה להישען רק על חיסולים ופעולות צבאיות. מודיעין הוא גם היכולת לזהות שסעים, להעמיק לחצים ולנצל את הפחד של המשטר מאזרחיו שלו.

תודה לחוקר א. על הדברים החשובים.

חדשות איראן בטלגרם: t.me/hadshotiran