שלוש שנים לטבח.

שלוש שנים לטבח. האם למדנו משהו?

אז כן, למדנו הרבה דברים, התקדמנו בהרבה דברים. אבל ממש היום בכל רגע יכול להתפרץ האירוע הגדול הבא. ואני לא מדבר על מטוס מתרסק או טילים איראניים.

אני מדבר על אויב מקרב הערבים אזרחי ישראל שמחומשים עד צוואר

אני מדבר על הרשות הפלסטינית הרצחנית שמחומשת עד צוואר כולל רכבים משוריינים

אני מדבר על מחדלים בסדרי גודל פסיכיים כמו זה שעולם האבטחה כולל בבתי חולים ומוסדות ציבור רבים נשלט בעשרות אחוזים שלו בידי ערבים שאיש לא בודק את העבר שלהם.

על שיירות מבריחים שחוצות מדי יום מהר חברון לערד ללא הפרעה,

על זה שרובם המכריע של נהגי האוטובוס כולל אלו שמסיעים את החיילים לחזית הם מקרב אוכלוסייה שברובה המוחץ מגדירה עצמה פלסטינית.

על זה שערבים מגיעים באיזורים מסוימים לגדר המערכת בין יהודה ושומרון לאזור מודיעין כי יש "מסיק" וכי קצין איש שמאל חושב שזה סבבה.

על זה שאת בסיסי צה"ל, גדרות ישובים, נשקיות, מצלמות אבטחה, מכשולים בגבולות ועוד ועוד בונים פועלים מהרשות הפלסטינית.

על זה ששנה אחרי שחשפנו את איום רחפני האמל"ח של מיליציות הבדואים בנגב, עולם כמנהגו נוהג וים אמל"ח נכנס לישראל.

יכולתי להמשיך ולסקור שלל הזיות שיש במדינה הזו, אבל אני לא כותב את זה כדי לייאש אלא כדי לעורר.

כי ברגע שנתעורר, נתחבר לאמונה ולצדקת הדרך ונתפוס יוזמה, הנצחון בעזרת ה' יהיה שלנו. אצל בורא העולם הכל יכול להיות והגאולה מגיעה כמו שיטפון בנגב ברגע אחד. אבל למה לחכות לעוד אסונות כדי להתעורר? לא עדיף לקום מעצמינו ולנצח את אויבינו ולזכות בעזרת ה' לגאולה ברחמים?

להצטרפות לערוץ הטלגרם של אלחנן גרונר:
https://t.me/realelchangr