כשהסתה היא כל מה שנשאר לנתניהו מאת חיים לוינסון   השבוע צלצל אליי מקור ותיק מוושינגטון.

כשהסתה היא כל מה שנשאר לנתניהו

מאת חיים לוינסון
 
השבוע צלצל אליי מקור ותיק מוושינגטון. מקורב לחצר טראמפ, בקיא בהלך הרוח בחצר של "הג'ינג'י". הוא ריכל על דא והא ושיתף בתיעוב העמוק שטראמפ הולך ומפתח כלפי ראש ממשלת ישראל. "אתה תראה, אם הוא לא מנצח בבחירות שוב, נתניהו לא יוזמן יותר לוושינגטון", אמר לי בן שיחי.
 
אמרתי לו שהוא שוגה. "אתה לא מכיר את ביבי, אין סיכוי שהוא לא יסע לארה"ב עד הבחירות. הוא ימציא סיפורים, ישלח שליחים, יטען שיש לו תוכנית סודית ביותר להוצאת החומר הגרעיני, אין שום סיכוי שהוא מקבע בתודעה שהוא נמחק באמריקה". בן שיחי התעקש והתערב: "ארוחה עלי פעם אתה הבאה שאתה בוושינגטון".
 
עוד זה מדבר ושר החוץ של ארצות הברית, מרקו רוביו, המריא למזרח התיכון. רוביו הוא עוד מאלה שיש להם סבלנות לנתניהו, בין אם לקראת ריצתו הצפויה לנשיאות ב-2028 ובין אם בשל היותו נציג "המפלגה הרפובליקנית הישנה" שלפני טראמפ.
 
בימים הקרובים רוביו יבקר בכמה מדינות המפרץ הפרסי, אבל עלינו הוא מדלג. בימים הללו, ישראל פשוט לא נספרת בארצות הברית. אפילו להפך: היא נתפסת כמפריעה. במקום לסגור את המלחמה, היא מתעקשת להמשיך לחרחר אותה. "אתם לא מבינים את המצב", אמר לי בן שיחי. "בעוד חודשיים, אם לא פותחים את הורמוז, נגמר הדלק. יתבטלו מאות אלפי טיסות. מאגרי החירום של ארה"ב הגיעו לתחתית. מחיר חבית יעלה ל-300 דולר. תהיה אינפלציה מטורפת בארה"ב, וכל האחריות תוטל על ישראל. האנטישמיות תפרוץ במלוא עוזה, יאמרו שלאמריקאי הממוצע אין מה לאכול בגלל היהודים. טראמפ עושה לנתניהו טובה במצב הזה".
 
אמרתי לו שהוא קצת מפריז. "אתה חכם" השיב לי, "אבל לא תמיד יש לך מושג".
 
כך נשאר נתניהו, תקוע בחזית לבנון. כמה הוא שש והתלהב לפתוח שוב במלחמה עם חיזבאללה ב-27 לפברואר, כך אין לו מושג מה לעשות היום. עד הסבב האחרון עם איראן, ישראל חיסלה במשך שנה פעילי חיזבאללה, מבלי שהארגון הגיב. נתניהו וישראל כ"ץ, בשיגעון הגדלות שלהם, חיפשו עוד מלחמה עם חיזבאללה. נשאבו פנימה לתוך השטח, לטריטוריה שלכטב"מיםשל חיזבאללה יש יתרון.
עכשיו ישראל יכולה רק לחלום על תנאי ה-27 בפברואר. כמו בחזית איראן, גם בחזית חיזבאללה ישראל הפסידה. לא נעים לומר, אבל עדיף להכיר בבעיה במקום לספר סיפורים. אלפי חיילים תקועים בלבנון, בלי שלנתניהו יש מושג מה עושים הלאה. ביום שישי שעבר, אחרי שנהרגו חמשה חיילים בקרבות, חיל האוויר הודיע על תקיפת "עשרות מטרות". עיר אחת נפקדה מרשימת המטרות – ביירות. איראן קיבלו את שביקשו: ישראל לא תתקוף יותר בביירות, בתודעה הדיפלומטית נצרב שהפסקת האש באיראן קובעת בלבנון, והם גם כיסא ליד השולחן בשוויץ בזמן שנתניהו בבית.
 
שנתיים ותשעה חודשים מאז פרוץ המלחמה, ולנתניהו אין טיפת מושג מה לעשות הלאה. המלחמה באיראן נגמרה, ומכאן הכול תלוי בטוב ליבם של האיראנים לא לייצר ראש נפץ גרעיני;בלבנון אנחנו תקועים; בעזה חמאס עושה כבשלו בשטח שהוא שולט בו, ועל השולחן עולה שוב ספין "ההגירה מרצון" – ישראל התחייבה בתוכנית 20 הנקודות לא "לעודד הגירה" מעזה, אבל נתניהו מנסה למכור שוב סחורה משומשת.
 
אם זה לא מספיק, בחזית הפנימית המשבר החברתי פוליטי עם החרדי במלוא עוזו. מה בעצם התוכנית של נתניהו בנושא חוק הגיוס? אין כזו. כלום. להעביר את הזמן. המתח בין הציבור החרדי לשאר הציבור גואה, העימותים בכבישים הופכים לאלימים יותר ויותר, השנאה עולה על גדותיה. עכשיו גם בגזרה הזו יש לנתניהו ספין חדש, יחד עם גפני ודרעי, ל"חוק ביטול המעצרים". נניח שהוא יעבור, מה זה בעצם נותן? איך זה פותר את הבעיה ומגייס חיילים לצה"ל.
 
לנתניהו לא איכפת. כל האסטרטגיה הפוליטית שלו הייתה להגיע לאוקטובר במחשבה שככל שהזמן יעבור, מצבו הפוליטי והמשפטי יוטב. הוא טעה.
 
השבוע תמה חקירתו בבית המשפט, וכעת המשפט יכול לרוץ ללא הפרעה, לקראת הסוף מתישהו עוד שנתיים. החנינה ירדה מהפרקולא נראה שטראמפ ינקוף עוד אצבע בנושא. המשבר עם החרדים מזיק לו פוליטית. ככל שהם ממאיסים עצמם על הציבור כך גם לפטרונם נמאס. את המלחמות הוא לא הצליח להכריע. המפלגה שלו שנואה בציבור, עד כי הוא מבין בעצמו שאם הוא לא מביא שמות של עשרה אנשים שאינם נרקומנים של תשומת לב מהתחנה המרכזית, אין לו מה למכור. הוא מבועת מבן גביר ומפחד שהפופוליזם האינפנטילי שלו קורץ למצביעי הליכוד.
 
מה נשאר לו? רק להסית: ערבים ערבים ערבים, בג״ץ בג״ץ בג״ץ, יועמ״שית יועמ״שית יועמ״שית. אלו יהיו הבחירות המגעילות והאלימות ביותר בתולדות המדינה. תחזיקו חזק,שנצליח לשרוד את הנסיעה.

https://t.me/yediotnews25