סמוטריץ׳ ופייגלין: קמפיין של זוג גרוש מאת חיים לוינסון בימים האחרונים מסתובב בצלאל סמוטריץ' מכנס לכנ

סמוטריץ׳ ופייגלין: קמפיין של זוג גרוש
מאת חיים לוינסון

בימים האחרונים מסתובב בצלאל סמוטריץ' מכנס לכנס ומראיון לראיון, וממלא שעות בהגיגים אינסופיים על כל נושא שבעולם. משקר, מורח, מחרטט, אבל מה זה משנה. הבחירות תכף כאן, ואפילו איש אמוני, יעני, ערכי ועמוק, ישקר וירמה בשביל עוד קול וחצי. ככה זה. הבעיה היא בנו, בציפייה שלנו.

רק שם אחד בצלאל סמוטריץ' לא מוציא מהפה שלו במסע הראיונות הארוך: שותפו, מספר שתיים ברשימה, משה זלמן פייגלין. כאילו לא היה. השניים הצטלמו יחד במסיבת העיתונאים שבה הכריזו על הריצה המשותפת, ומאז הם מתנהלים כמו זוג גרוש שמדבר רק בהודעות. אין זכר למספר שתיים. עובדים על הציבור: כל אחד מסתיר את שותפו. סמוטריץ' מסתיר את התמהוני הפוליטי שהוא רץ איתו יחד, ופייגלין מסתיר את גוזל משאבי המדינה, הדתי הפונדמנטליסט שעל גבו הוא מתכוון לרכוב לכנסת. כל אחד מהם מבין שאם מצביעיו ייזכרו בחלק השני של הרשימה, הם יברחו לווינטר או לליכוד.

רק לעיתים נדירות אני מסכים עם סמוטריץ', וזו אחת הפעמים. פייגלין הוא פיגוע פוליטי מהלך, וכל מי שיכול בורח ממנו. הוא ממטרה של דעות עטופות בשביעות רצון עצמית, מנותקות מהמציאות הביורוקרטית המייגעת שנקראת "מדינת ישראל", והוא כבר בגיל ובמצב המנטלי שבהם לא ממש אכפת לו. טרול פוליטי. הוא כבר הודיע שאם לא יהיה שר ביטחון, הוא לא ייכנס לקואליציה. בדרך כלל אני לא נוטה להאמין לפוליטיקאים, אבל במקרה הזה אני מאמין לפייגלין. לא אכפת לו. שיישרף המועדון. הוא נהנה מזה כמו ממסאז' איכותי בכפות רגליים.

בשלל הראיונות שלו הוא מלא תוכניות ואיומים. הוא הבטיח שלא ייכנס לממשלה שתכניס ולו משאית אחת לעזה. אני מכיר עוד פוליטיקאי כזה, שהבטיח ששום גרגר לא ייכנס לעזה, ואחר כך בלע את הלשון, נעלם ושכח מהאירוע. במקרה, השניים רצים באותה רשימה. פייגלין גם מבטיח לסגור את משרד החינוך. בטח, לסגור את מפעל הג'ובים, מימון היתר והפרנסה של כל עסקני הציונות הדתית. טיקט מעניין לרוץ עליו לצד סמוטריץ'.

כשהוכרז האיחוד, הודיע סמוטריץ' שמדובר בסך הכול ב"איחוד טכני". טכנית, הוא צודק. תכף נגיע לחוקים העקומים של מדינת ישראל. השניים חתמו על הסכם, כרגיל מלא פאתוס ומילים גבוהות, שלפיו הם מתחברים מתוך "אחריות גדולה לעם ישראל ותורת ישראל", ובתכלס – אפילו קמפיין הם לא עושים יחד. כל יתר המפלגות שמתחברות מנהלות חשבון משותף לצורכי הקמפיין. אצלם הבהירו שזה הפוך: כל אחד עושה קמפיין לעצמו, מהכסף שלו, וזהו. ואתם, המצביעים, אמורים לא לשים לב שעובדים עליכם.

מי שאשם במצב המעוות הזה הוא, כרגיל, בנימין נתניהו. ב־2013, יחד עם ליברמן, קידם נתניהו את "חוקי המשילות", שבין היתר העלו את אחוז החסימה לגובהו הנוכחי. לכאורה, המהלך היה אמור להביא ליציבות פוליטית. אבל כמו כל דבר אצל ביבי, הוא מבטיח דבר אחד ובפועל קורה ההפך. אחוז החסימה הגבוה גרם למפלגות ליפול מתחתיו בגלל קולות מועטים, והביא לחוסר יציבות שגרר עוד ועוד מערכות בחירות.

בעיקר, מדובר היה בעבודה פרלמנטרית רשלנית. הרציונל בהעלאת אחוז החסימה היה ליצור מפלגות של ארבעה מנדטים לפחות, במקום ח"כים בודדים שמשוטטים בכנסת בלי עתיד, בלי תקווה ובלי חלום, ומטלטלים את הספינה בשביל קצת תשומת לב, חום ואהבה. אבל הכנסת אפשרה לרשימות להתאחד ל"חיבור טכני". זו הפריה מלאכותית של מפלגות: מלחימים במעבדה עובר, בלי אהבה. לפי החוק כיום, במעמד הגשת הרשימות צריך להכריז אם הרשימה מתכוונת להמשיך כסיעה אחת או להתפצל אחר כך. והנה, עקפנו את אחוז החסימה.

כך קיבלנו את התמהוני של מפלגת נעם, אבי מעוז, ששוטט בכנסת ללא כל תכלית. בכנסת הקרובה המצב יחמיר עוד יותר. יש לנו את האיחוד של הנדל וזליכה, שבו זליכה קיבל את המקומות השני והרביעי ברשימה. מדובר במגלומן שמחויב לעצמו ורק לעצמו, ולרשימה המשותפת אין בעיניו שום משמעות. גם עינת וילף, המקום השלישי מטעם הנדל, היא אופורטוניסטית לא קטנה, שתתפצל מהאירוע מהר מאוד. גם החרדים התפצלו לעוד רסיס של מפלגה: אגודת ישראל התחלקה לשתיים, אגודת ישראל וחומת תורת ישראל.

וכמובן, החיבור הנלעג מכולם - בין סמוטריץ' לפייגלין: שני יהודים שמתעבים זה את זה, ומלבד שנאת ערבים אין להם שום דבר במשותף. יש יותר סיכוי שבנימין נתניהו יתראיין אצלי בפודקאסט מאשר שהשניים יצטלמו שוב יחד. הם מניחים שהמצביעים טיפשים. עכשיו ההחלטה בידינו, המצביעים, אם להוכיח להם שהם טועים, או לא.


​https://t.me/yediotnews25