חגי לובר הופך את הראש: פָּשׁוּט עַד כְּאֵב: וצריך לדייק בדיון הציבורי, זה לא השקר על מספר האזרחים שנהרגו בנז

חגי לובר הופך את הראש:

פָּשׁוּט עַד כְּאֵב:

וצריך לדייק בדיון הציבורי,
זה לא השקר על מספר האזרחים שנהרגו בנזק אגבי,
זה הטשטוש המוסרי של מי קודם למי.

כי הבן המתוק שלי, יהונתן,
נהרג בטיהור בתים שלא הופצצו כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים.

ומות בני הוא נזק אגבי להחלטה לא לגרום לאויב נזק אגבי.
וזה בגידה באמון, טירוף ערכי ושיבוש מוסרי.

כי חיי הבן שלי, נגביסט מסתער, היו אמורים להיות קודמים לחיי אזרחי האויב פי כמה ויותר,
וזה לא קרה. הבן שלי הוקרב על מזבח ההסברה.
כמה פשוט. כמה נורא.

ולסרט הבלע היינו צריכים להגיב תגובה יחידה:
מול אוייב אכזר שטוף שנאה - כך ראוי לנהל מלחמה.

ואם כך היינו נוהגים,
בני היה עדיין חי מחייך

חגי לובר