🦶 עליית הסטנדרטים של החי"ר ובניין הכוח 💪 בשיחה אקראית עם חבר שנמצא עכשיו לקראת גיוס, שמעתי על הדרישו

🦶 עליית הסטנדרטים של החי"ר ובניין הכוח 💪

בשיחה אקראית עם חבר שנמצא עכשיו לקראת גיוס, שמעתי על הדרישות הנוכחיות בתחום הריצה על מנת להתחיל את יום הסיירות, ונשמטה לי הלסת.

אנכי הייתי בחוג של כושר קרבי והכנה לצה"ל במשך שנתיים לפני יום הסיירות, ולמרות שבסופו של דבר הלכתי למסלול הסדר רגיל לגמרי בחטיבת הצנחנים, עברתי את יום הסיירות בהצלחה, וקיבלתי במסגרתו הפנייה לגיבוש מטכ"ל: הפרס המרכזי שלשמו מתכנסים החניכים.

אני אומר לכם בלי צל של ספק, שאם הדרישות בריצת הסינון בתחילת יום הסיירות לפני 20 שנה היו כמו שהן עכשיו, לא רק שלא הייתי מקבל גיבוש מטכ"ל, ולא רק שלא הייתי עובר את ריצת הסינון, אלא הייתי מוותר על העניין מלכתחילה (או בונה אחרת לגמרי את הכושר שלי).

מה בעצם אנחנו רואים כאן?

1. לאורך השנים האחרונות יש עלייה אמיתית ואיכותית של סטנדרט הכושר. אני חושב שזה מתבטא בתרבות הכללית של נוער שממלא את חדרי הכושר ואת מסלולי הריצה, ואני חושב שזה ניכר בצבא כולו: ספק גדול בעיני אם הייתי עומד בהכשרת הצנחנים של ימינו - היא משמעותית יותר תובענית מההכשרה שעשיתי לפני שני עשורים.

2. יש יותר אנשים לבחור מתוכם לתוך כמות יחידות דומה. זה משהו שכתבתי עליו הרבה בראשית ימי הערוץ, ומאז לא חזרתי לכך מספיק. צבא היבשה של צה"ל, ובכללו היחידות המיוחדות, לא גדלו באופן דרמטי בעשרים וחמש השנים האחרונות, אבל מחזורי הגיוס דווקא כן גדלו ב-40%. זה מאפשר לצבא למיין את הטובים ביותר בצורה שלא התאפשרה לפני עשרים שנה, פשוט כי יש הרבה יותר ממי לבחור.

לוחמים עם ביצועים של יוסיין בולט זה יפה, אבל במציאות אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס הזה. הצבא צריך לגדול כמותית גם אם זה אומר שלא מעמידים דרישות סף של ריצת קילומטר בהרבה פחות מ-4 דקות. יש לצה"ל מספיק מה לעשות עם לוחמים שלא רצים קילומטר במהירות כזאת, כפי שעבדכם הנאמן יכול להעיד.

בקיצור, במקום להעלות סטנדרטים לשמיים, עדיף לפתוח גדודים חדשים בחטיבות.
הצטרפו לחפ"ש האסטרטגי!