זאת התמונה שצריכה לרוץ בראש של כל ישראלי ויהודי בכל פעם שמנותק צבוע מדבר איתו על פשעי מלחמה.
היום לפני 26 שנים נרצחו ברמאללה, על ידי המון ערבי צמא דם, בלינץ' מחריד ואכזרי, שני חיילי מילואים: ואדים נורז'יץ בן 33 ויוסי אברהמי בן 38. זכרם לברכה.
לפני 26 שנים רצח ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, את ההרתעה הישראלית בתגובה רופסת ואומללה, והחל הטבח בבני עמנו שהוביל אותנו לטבח ה־7.10.
הם נתקעו בפקק ברמאללה ונלקחו לתחנה על ידי שוטרים פלסטינים, כשההמון הערבי דרש את דמם. השוטרים ביקשו מהם לחכות עד שיסיימו לחקור אותם.
השוטרים הכו אותם באלות ברזל, דקרו אותם בכל חלקי גופם, ובסופו של דבר פתחו את הדלתות למאות החיות שרצו את דמם, ואף זרקו את אחד החטופים מהחלון של הקומה השנייה.
אל הברברים שעקרו את עיניהם, דקרו אותם, זרקו עליהם בלוקים, גררו אותם עם הרכב, וכשסיימו, הציתו את גופותיהם.
בזמן הלינץ' אשתו של אברהמי התקשרה. אחד המחבלים ענה לה ואמר לה: "שחטתי את בעלך".
צלם איטלקי אחד שהיה באירוע תפס תמונה אחת מזעזעת, שאפילו בסרטי האימה הגרועים ביותר לא נראתה, והוסתרה מהעולם, של ההמון הפל0טיני רוקד, ולפי דבריו, אוכל את איבריהם הפנימיים.
קשה להבין גם את ההיגיון מאחורי התגובה האומללה של ממשלת ברק. בדיחה עצובה.
החיות אדם הוזהרו כשעתיים לאחר האירוע להתרחק מבניין המשטרה שבו נשחטו החיילים, כדי להבטיח שלא ייפגעו הרוצחים הקניבליים, אלא רק מבנים. לפני התקיפה ביצעו הטייסים ירי אזהרה לעבר שטח פתוח.
עד היום לא מובן מדוע, בזמן שהרוצחים רקדו ברחוב עם חלקי הפנים של המילואימניקים, לא הופלה על ראשם פצצה.
ובהמשך לחגיגות האבסורד, מה שיותר עצוב הוא שהפסיכופטים האלו הסתובבו שנים חופשי לאחר מכן, ושוחררו בשנת 2011 בעסקת שליט. בימינו אלו חלקם נעצרו מחדש וחלקם חוסלו בחרבות ברזל.
יום אחד התמונה הזאת תהיה תלויה על קיר שיהיה המקביל של יד ושם, של הזוועות שהם גרמו לנו.
את החלאה עם הידיים המגואלות בדם ייצגה עורכת דין יהודייה בשם לאה צמל שקיבלה מענק של 150 אלף ש"ח לסרט בכיכובה על עבודתה למען מחבלים.
אני דאגתי לקחת ממנה את הפרס לאחר מאבק עיקש. בראיון היא קראה למחבל עם הידיים המגאלות בדם אנשים תמימים. "מסכנצ'יק שכזה".
וזה הרבה לפני שני הבוגדים מנאזה.
אני יודע שהסיפור קשה והתמונה נוראית, אבל זאת תזכורת תמידית למי יש לנו עסק איתם, ושאסור לנו לעצום עיניים לרגע.
לא למדנו כלום !