העיתונאי והמשפטן מיגל גלאן: חוליאן אלברס עשוי לעזוב את אתלטיקו מדריד ולשחק בברצלונה מבלי שלפיפ"א תהי

העיתונאי והמשפטן מיגל גלאן:

חוליאן אלברס עשוי לעזוב את אתלטיקו מדריד ולשחק בברצלונה מבלי שלפיפ"א תהיה כל מעורבות, וזאת תמורת תשלום סעיף שחרור של 100 מיליון

כפי שציינתי בעבר, לפיפ"א אין סמכויות בסכסוך שעלול להתעורר בין ברצלונה לאתלטיקו מדריד, ולכן התקנה החלה במצבים מסוג זה היא הצו המלכותי 1006/1985 (Real Decreto 1006/1985), המוסר את יחסי העבודה המיוחדים של ספורטאים מקצוענים בספרד ונמצא תחת המטרייה של חוק פיצויי הפיטורין ותנאי העבודה (Estatuto de los Trabajadores).

במסגרת משפטית זו מעוגן סעיף השחרור כמנגנון לסיום מוקדם של קשר חוזי.

מאחר שמדובר בסכסוך בין שני מועדונים ספרדיים, פיפ"א עצמה רואה בתיק משפטי פוטנציאלי כזה עניין שיש לפתור במסגרת המשפטית הפנימית של המדינה, ולא בפני מוסדותיה שלה.

לכן תלונה של הקולצ'ונרוס בציריך לא תוביל לשום מקום.

הדרך ההגיונית לעזיבתו של חוליאן אלברס אינה דרך איומים בפני פיפ"א, אלא באמצעות יישום הצו המלכותי 1006/1985 והפחתה שיפוטית של סעיף שחרור שאינו פרופורציונלי בעליל.

סעיף 16 לצו המלכותי 1006 מאפשר סיום חד-צדדי של החוזה על פי רצונו של הכדורגלן, כאשר למועדון יש זכות לפיצויים. בהיעדר הסכם הגיוני בין הצדדים, בית הדין לעבודה יכול לקבוע את גובה הפיצויים בהתבסס על קריטריונים אובייקטיביים (שכר, אורך החוזה שנותר, פוטנציאל ספורטיבי, שוק ההעברות וכו').

הפסיקה ב"פרשת זוביאורה" (Caso Zubiaurre) היא דוגמה מובהקת: סעיף שחרור של 30–33 מיליון אירו הוכרז כתקף מעצם טבעו, אך מוגזם בגובהו, והופחת ל-5 מיליון אירו בלבד — כלומר, לסכום התואם את שכר השחקן ואת מציאות השוק שלו.

בית המשפט העליון אישר את ההפחתה הזו, והכיר בכך שסעיפים אלו אינם חסינים וכי שופטים יכולים למתן אותם כאשר הם שווים למאות שנות שכר או מפרים כל פרופורציה.
כשמשליכים את זה על המקרה של חוליאן אלברס, סעיף שחרור של 500 מיליון אירו, בהשוואה לשכרו בפועל ובעסקאות שוק דומות, יתקשה לעבור מבחן פרופורציונליות: ההיגיון של מקרה זוביאורה מאפשר לצפות להפחתה משמעותית מאוד.
מבלי לקבוע מספר מדויק, רף של כ-100 מיליון אירו עשוי להצטייר כהרבה יותר בר-הגנה במונחים של איזון בין האינטרס הלגיטימי של אתלטיקו להגן על הנכס שלה, לבין זכותו של השחקן שלא להישאר "שבוי" בשל סכום שנועד להרתעה בלבד.

בתרחיש כזה, עזיבתו של חוליאן לא תהיה תלויה ברצון הפוליטי של אתלטיקו או ברטוריקה סביב פיפ"א, אלא במהלך טכני של יישום הצו המלכותי 1006/1985 ופסיקת בתי הדין לעבודה: או שמנהלים משא ומתן על הפחתה משמעותית של הסעיף בתוך החוזה (בהסכמה בין אתלטיקו, בארסה והשחקן), או שפונים לבית הדין לעבודה כדי שיפחית את הפיצוי לרמה סבירה, תוך יישום קריטריוני זוביאורה.

התקדים של איבן זוביאורה (2006–2008) הוא הטיעון הטוב ביותר האפשרי.

אותו פסק דין של בית המשפט העליון קבע הלכה היסטורית כשהכריע כי למרות שסעיפי שחרור הנקבעים בחוזים הם חוקיים, לבתי הדין לעבודה יש את הסמכות למתן אותם אם הם מתבררים כפוגעניים, חסרי פרופורציה או פועלים כ"עונש דרקוני" המונע את הזכות החוקתית לעבודה״.