יעוז על מסי: באחד הפוסטים היפים שבארסה מאניה ארגנו פה מעלי, מצוינים ההישגים המספריים של מסי.

יעוז על מסי: באחד הפוסטים היפים שבארסה מאניה ארגנו פה מעלי, מצוינים ההישגים המספריים של מסי. שורה בלתי נתפסת של תארים אישיים, קבוצתיים, לאומים ובינלאומיים. זה עוד כלום, רשימת השיאים עוד ארוכה, סתם קחו שיא אחד שלא נכתב, כיבוש בכל 19 משחקי הסיבוב הראשון בלה ליגה. סיבוב אחד בו מסי כבש בכל (!!) משחק, לעיתים יותר משער אחד. זה שיא שלא ישבר גם כשיהיו לכם נינים. ויש עוד עשרות אם לא מאות כאלה.

אבל השיאים זה כלום. יבוא יום וחלקם ישברו. חלקם גם ישארו לנצח, זה לא באמת משנה. מה שמשנה זה הכדורגל שהוביל לשיאים האלה. מסי הוא מכונת הכדורגל המושלמת שנוצרה מעולם. ומה שמדהים זה שהיא נוצרה בגוף שהוא במקרה הטוב ממוצע. תארו לעצמכם שאתם רואים מטוס חותך את השמיים ומשאיר שובל סילון, אתם משוכנעים שזה F35 ורק כשהוא נוחת אתם רואים שזה בסך הכל ססנה עם פרופלור. זה מסי. רונאלדו בנוי כמו F35, האלאנד בנוי כמו מפציץ חמקן, פויול בנוי כמו גודזילה.

מסי? הוא בנוי כמו הגיס שלכם, עם קצת יותר שרירים.
אבל זה גם יותר מהגוף. כי בעולם שבו כל שחקן נמדד על כמות הקילומטרים שהוא משלים בכל משחק, מסי הוא, ובמרחק, השחקן שרץ הכי פחות. וזה לא בגלל שהוא בן 39, הוא היה רץ כמויות דומות גם בגיל 29. בניגוד לשחקנים שמשחקים כל הזמן על הילוך רביעי, ומדי פעם על חמישי ושישי. למסי יש שני הילוכים, הילוך ראשון, בו הוא נראה משוטט על המגרש כמו חסר בית שמחפש קרטון לישון בו, והילוך 10 בו הוא נראה כמו שילוב בין הפלאש לדארת׳ ווידר. מהיר, קטלני, חסר רחמים וקליני כמו כירורג מוח.

בין לבין הוא סורק את המגרש, לומד, משפר את האלגוריתם ומתכונן לרגע האחד הזה, לפעמים יותר מאחד במשחק, בו הוא משלב ל-10 ומשאיר את כולם מאחוריו, כולל השוער.

עכשיו, בגיל 39, תסתכלו עליו מקרוב במונדיאל. מסי, שהתחיל את הקריירה כשחקן אגף, הפך להיות 9 מזויף וחזר לאגף לקראת סוף דרכו בבארסה, הופך בנבחרת להיות 10 קלאסי. בעצם למה 10? לפעמים אפילו קשר מרכזי ולפעמים גם קשר אחורי. כמו כל דבר שהוא עושה, הוא עושה את זה מושלם. תסתכלו עליו עושה לחץ. הוא לא בדיוק שורף שטחים, את זה הבנתם, אבל בנגיעה אחת רכה הוא לוקח לשחקן שמולו את הכדור. אחרי זה הוא משתחרר מהלחץ הנגדי כמו בוסקטס בשיאו, מרים ראש ונותן כדור של צ׳אבי על מגש, 30 מטר לאגף השני. אם ממש צריך, אז אחרי המסירה הזאת הוא חותך בשביל להיות זה שיקבל את הכדור מהאגף וישחיל אותו בדיוק מושלם של עין ביונית בין השוער לקורה.

במונחים של טיס, זה כאילו היה לכם מטוס שיכול בו זמנית להיות מפציץ חמקן, F35, הרקולס ודרים ליינר להטסת 500 נוסעים. וזה כבר חסר תקדים. זה אדם שהוא גם החלוץ הכי טוב בכל הזמנים, אבל גם הקשר הכי טוב. ולכן הוא גם לא ממש עוצר בגיל 39. בניגוד לשחקנים שבנויים על אתלטיות בלתי נגמרת, או על אינסטינקטים, מסי פשוט בנוי על התוכנה הכי טובה בכל הזמנים. מחשב על בראש שמאפשר לו לבעוט את הכדור, למסור או לכדרר אותו לנקודה המדויקת והנכונה ביותר. כל מה שהמחשב הזה צריך לעשות, זה לנפק את המהלכים האלה 5-10 פעמים במשחק. סטטיסטית, לפחות אחד או שניים מהם יהיו שווים שער או בישול. וזה כל מה שצריך ממנו.

ובקרוב זה נגמר. מסי אולי ימשוך עוד קצת. אולי עוד קופה אמריקה, מי יודע, אולי עוד כמה שנות פנסיה במיאמי, אבל זה כנראה הריקוד האחרון שלו על הבמה הגדולה בעולם.

תסתכלו על כל דריבל שלו, על כל מסירה, כל ריקוד של שחרור מלחץ, כל בעיטה גאונית לשער. לכל אחת מהן מוצמד שעון שהולך אחורה והשעון הזה הולך ואוזל.

אני לא יודע איך יגמר המונדיאל של מסי, זה גם לא באמת משנה. אני כן יודע שיום אחד תספרו לנכדים שלכם, אחרי עוד שער של חלוץ מושלם (יליד 2040) או עוד מסירה של היורש של צ׳אבי (יליד 2038), שאתם ראיתם פעם שחקן שכל מהלך שלו הוא קסם טהור ושבגוף אחד של בקושי מטר שבעים על שישים קילו, ידע לעשות את מה שעושים כל אלה, רק טוב, יפה ויעיל יותר. הכוכב הכי גדול בכל הזמנים, הקוסם המושלם של עולם הכדורגל, הקולה האהוב שלנו, מלך ארגנטינה, ליאו מסי. מזל טוב אלוף!