שער הדולר בסוף הרבעון עלה בQ3 ב2.9% והשער הממוצע ב2.5% ביחס לQ2 2026 - קחו את זה בחשבון לקראת עונת הדוחות הקרובה.
(בפשטות: השער הממוצע משפיע בעיקר על דוח רווח והפסד - הכנסות והוצאות תפעוליות לאורך הרבעון, בעוד שער סוף הרבעון משפיע על שיערוך סעיפי מאזן - מזומנים, לקוחות, חוב במט"ח והוצאות מימון).
העלייה מגיעה אחרי הרבה מאוד רבעונים של ירידה בשער הדולר הממוצע לרבעון, שהורגשה היטב בחלק מהדוחות של החברות.
אמנם בהשוואה לרבעון המקביל אנחנו עדיין רואים ירידה משמעותית, אבל נראה (לפחות בינתיים) שהמגמה נעצרה. בנוסף חלק מההשפעה של הדולר רלוונטית רק ברמת הרבעון הבודד ולא אל מול המקביל.
בהכללה גסה אפשר לחלק את ההשפעה של המט"ח ל3:
1. תרגום חשבונאי ושערוכי מאזן: השפעה שנובעת מתרגום לשקלים (למשל פעילות דולרית ודוח בשקלים או דולרים שנמצאים במאזן כחלק מהפעילות השוטפת ומשוערכים אחרת בשקלים) - בעיניי זה פחות מעניין לאורך זמן ולרוב אפשר לנטרל אותה.
2. פער מבני בין הכנסות להוצאות: הכנסות במטבע אחד והוצאות במטבע אחר. למשל יצואניות שמייצרות בישראל (ש"ח) ומוכרות במט"ח ($), או יבואניות שקונות מחו"ל ומוכרות בארץ - פה יש השפעה ממש על הכלכלה של העסק, חייב להתייחס כי זה יכול לשנות לחלוטין את הרווחיות ואף את הכדאיות הכלכלית.
3. גידורים/אי גידורים ופערי עיתוי: נניח יבואן שקונה מוצר ב33$ בחול (נעגל ל100 ש"ח לשם החישוב) ומוכר אותו בישראל ב125 ש"ח (40$), הוא גוזר עליו 20% גולמי. אבל בין הזמן שהוא קנה אותו ב33$ עד שהוא מוכר אותו בישראל ב125 ש"ח עוברים 3 חודשים ובינתיים הדולר יכול להתחזק ולאכול לו את כל הרווח. בפשטות יתר הגידור בא לקבע את השער של הדולר בעת הקניה.
השינויים האלה יכולים גם ליצור רווחים והפסדים חשבונאיים גדולים - למרות שהם לא בליבה של העסק אלא כאילו חד פעמיים אני לא אוהב לנטרל אותם אוטומטית: מדיניות גידור היא חלק מהניהול של העסק, ואם חברה עושה את זה רע היא יכולה בפועל להפוך את הגידור להימור על המט"ח. לכן צריך להסתכל על המדיניות ועל ההיסטוריה של החברה ולהחליט בהתאם.
הטבה לפתיחת חשבון מסחר במיטב טרייד 📈: https://bit.ly/ValueInvestingInIsrael
הטבה לחברי הקהילה עם סוכן פיננסי + החזר מס בתנאים מעולים 💰: https://surense.com/app/p/BcR6zrV
השקעות ערך בישראל 🇮🇱: https://t.me/israelValueInvestments
קבוצת הדיונים: https://t.me/ValueInvestingIsrael