חגי לובר שאיבד את בנו בעזה:
ואחרי כשלוש שנים שבהן התקשנו לבטל את מספר הטלפון של יהונתן,
והתקשרתי ברעד לשירות הלקוחות של טלקום גולן.
והופניתי ל"סיום התקשרות".
ועונה לי בחור במבטא ישראלי רהוט:
שלום, שמי שחר. איך אוכל לעזור?
ואני בקול צרוד: אני רוצה לבטל קו מספר 054-2443225
והוא שואל למה,
ואני בקול חנוק אומר לו כי זה היה של הבן שלי שנהרג במלחמה,
והוא אומר בקול ענייני: אני מציע לך לעשות ניתוק זמני,
ואני המום, ואומר "אבל הבן שלי נהרג באופן סופי,
והוא אומר: כן, אבל זה בלי עלות לשלושה חודשים ואחר כך סכום מגוחך.
ולא יכולתי יותר וניתקתי את הטלפון.
ונשמתי, והתקשרתי שוב.
ועונה לי בחורה במבטא ערבי" שלום, שמי פאטימה, איך אוכל להעניק שירות?
ואני מהסס אם לשתף,
והיא שואלת שוב.
ואני ממשיך - רוצה לנתק את הקו 054-2443225
והיא שואלת מה הסיבה
ואני מגמגם: בני נהרג במלחמה
והיא אומרת בקול חם: סליחה, אני משתתפת בצערך.
ומבטלת את הקו בלי להוסיף מילה.
ואני אומר: תודה
והיא שואלת: אפשר לשאול מתי זה קרה?
ואני אומר: לפני כמעט שלוש שנים, פשוט לא היה לי זמן לבטל
והיא אומרת: אני מבינה. צריך לדאוג לך להחזר.
ומבקשת שאשלח תעודת פטירה
ומדברת עם המנהל שלה,
וחוזרת ואומרת: אל תדאג זה יקח רק דקה.
ואני אומר לה תודה
ושואל שוב לשמה
וחוזר ואומר תודה על השירות
וסליחה.
והיא אומרת: שיהיה לך שמחה
ומנתקים.
ומתנתקים.
והקו מת.
חגי לובר