לפני ארבע שנים אחרי הבחירות, גוש השמאל היה בהלם, וכשיצא לנקום המחיר הלאומי היה קשה. הדיפסטייט יצא לקרב חייו.
האם אנחנו בפני סיבוב נוסף?
קטע נוסף מספרי "זה לא ביבי".
מההלם בקלפי לתורת הכאוס (סוף 2022 – תחילת 2023)
בנובמבר 2022, כשתוצאות הבחירות לכנסת העשרים וחמש החלו לזרום ממדגמי הטלוויזיה אל מסכי המחשב של ועדת הבחירות המרכזית, שררה באולפני החדשות ובמסדרונות השלטון דממה כבדה שאי אפשר היה לטעות בטיבה. זו לא הייתה סתם אכזבה פוליטית שגרתית של מחנה שהפסיד בסיבוב בחירות נוסף; זה היה הלם קיומי עמוק ומשתק. כבר כמה שנים חיה האליטה הישנה בתחושת ביטחון שהסכר המוסדי שהקימה יעשה את העבודה: שהשילוב של חקירות פליליות מאומצות, הדלפות מגמתיות למהדורות החדשות, כתבי אישום תקדימיים וקמפיין דה-לגיטימציה בלתי פוסק יביא בכוחות עצמו לשבירת כוחו של הציבור הימני ולהדחתו הסופית של בנימין נתניהו מהבמה הפוליטית.
הביטחון הזה התבסס על ההנחה שהמערכת המשפטית היא חומת מגן בלתי עבירה, כזו שיכולה להכתיב לציבור את גבולות המותר והאסור. אך כשהתברר שהמחנה הלאומי לא נשבר, לא נרתע ולא הלך שולל, אלא התייצב בהמוניו בקלפיות והעמיד רוב מוצק, מובהק ובלתי ניתן לערעור של 64 מנדטים – האשליה התנפצה באחת. המפה הדמוגרפית והפוליטית של ישראל אמרה את דברה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, ולראשונה מאז קום המדינה קמה ממשלת ימין מובהקת, הומוגנית, ללא מפלגות מרכז שישמשו כבלמי חירום עבור האליטה הישנה.
במעמקי המערכת ידעו היטב לקרוא את תמונת המצב: החרב הפלילית קהתה. אחרי חמש שנות עינוי דין, אינספור הדלפות ומיליוני שקלים שנשפכו מכספי ציבור, הכלים המשפטיים הרגילים כבר לא יספקו את הסחורה. הם הבינו שההליך המשפטי לא יביא להדחת נתניהו, וכי התוכנית להכניע את שלטון הימין באמצעות פסק דין מרשיע באולם בית המשפט פשוט נכשלה. ואם הקלפי לא פועלת לטובתם, והמשפט מתפורר מול עיניהם, המסקנה בקרב ראשי המבצר הייתה ברורה: יש להשליך הצדה את הכללים המקובלים ולעבור ממאבק מוסדי שקט למלחמה גלויה.
כאן בדיוק התחולל המפנה האסטרטגי: המערכת עברה מניסיונות בלימה סטריליים לדוקטרינה אגרסיבית, תוקפנית וחסרת תקדים – דוקטרינת "המרי האזרחי".
לרכישת הספר כנסו ללינק למעלה