אייזנקוט וחבריו עם הצעת הליכוד לממשלה רחבה הזכירו לי את הסיפור המפורסם הבא:
אדם היה זקוק לפטיש כדי לתלות תמונה, ונזכר שלשכנו יש כזה. הוא יצא לצעוד לכיוון בית השכן, ובדרך החל להריץ בראשו סרטים ותרחישים:
"מה אם הוא לא ירצה לתת לי? בעצם, אתמול הוא בקושי אמר לי שלום. למה הוא שונא אותי? מה עשיתי לו? הוא בטח חושב שאני נחות ממנו בגלל שאין לי פטיש. הוא בטח יחייך בהתנשאות ויסרב. איזה אדם רע וקמצן!"
ככל שהתקרב לבית, כך שכנע את עצמו שהשכן מתנשא ומרושע. כשהגיע לדלת, היה כבר רותח מזעם.
הוא דפק בעוצמה, וכשהשכן פתח את הדלת בחיוך ושאל: "שלום, במה אוכל לעזור?", צעק עליו האיש בזעם: "תשמור את הפטיש המטופש שלך לעצמך!", והלך